נשים אסירות בישראל: איך מתמודדים עם השיקום?

על פי נתוני הלמ"ס בשנת 2018 רק 2.2 אלף נשים עמדו לדין במשפט פלילי מתוך 25.1 אלף נאשמים. הן אומנם מיעוט אך החיים בכלא קשים עבורן מכל ההיבטים. איך הן מתמודדות? כיצד המדינה מנסה לשקמן?
מעיין לביא |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
סוהרת נוה תרצה בית סוהר
סוהרת בנווה תרצה. צילום: פלאש 90

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים לרגל יום האישה הבינלאומי, רק 2.2 אלף נשים קיבלו פסק דין פלילי בעניינם בשנת 2018, מתוך 25.1 אלף נאשמים. על פי נתוני הרשות לשיקום האסיר (רש"א) נשים מהוות 25 בלבד מאוכלוסיית האסירים בישראל והנן אוכלוסייה קטנה יחסית לגברים אסירים.

על פי רש"א, אוכלוסייה זו שונה מאוכלוסיית הגברים האסירים ומתאפיינת במצוקות ייחודיות וקשות יותר מאשר של גברים אסירים. רוב הנשים בכלא סבלו מהתעללויות קשות בילדותן ובבגרותן. לרובן היסטוריה של התעללות מינית בגילאים מוקדמים ושל עיסוק בזנות, ועל רקע זה הן סובלות מהפרעות נפשיות קשות יותר מגברים אסירים. רובן מכורות לסמים קשים, חלקן סובלות מטראומות על רקע עבר של אלימות והתעללות ורבות סובלות מטראומת הפרידה הכפויה מילדיהם.

כ-70% מהנשים בכלא אימהות לילדים, רובן אימהות חד הוריות, ליותר מילד אחד. לפי רש"א, האימהות מעצימה ומחריפה את הקשיים של הנשים. כמו כן הרקע התעסוקתי שלהן דל, והן זקוקות לסיוע מיוחד על מנת להשתלב בתעסוקה. בנוסף הסטיגמה על אישה אסירה קשה יותר, ואפשרויות השיקום שלה לאחר המאסר מצומצמות וקשות יותר לעומת גברים אסירים.

שיקום לצד טיפול

המאפיינים הייחודיים לנשים אסירות הובילו את רש"א להקים מערך טיפול שיקום אסירות משוחררות והקצו לכך משאבים על סמך קריטריונים שונים מאלו המוקצים לאסירים גברים. המטפלות העוסקות בשיקומן של האסירות המשוחררות עוברות הכשרות והדרכה ייחודיות לטיפול בנשים שחוו טראומות קשות.

ברש"א מסבירים כי גישת הטיפול באסירות משוחררות עובדת ע"פ תפיסת עבודה ייחודית ומאופיינת ב: פירוק מבנים מסורתיים, מענישים ומתייגים. גישת טיפול כוללנית והסתכלות על האישה דרך הטראומה ולא דרך העבירה.
קריטריונים גמישים והתאמת "חליפת שיקום ייחודית". הבנה ייחודית כי מכלול הסימפטומים: התמכרות, גניבות, מרמה, עיסוק בזנות ואף אלימות שירתו את האישה והיוו אסטרטגיות התמודדות עם הטראומות המורכבות והממושכות שחוו".

הטיפול נועד לנסות ולמנוע את חזרתן של הנשים לבית הכלא ועל כן חלק מהמערך הוא ניסיון לשלב אותן בחיים שמחוץ לכלא, הפעם בצורה נורמטיבית. חלק מהטיפול משלב גם טיפול של האימהות עם ילדיהן, קבלת עזרה טיפולית לשיקום הקשר בין הצדדים עוד בטרם שחרורן מהכלא. בנוסף, נעשה ניסיון לשלב את האסירות המשוחררות בעולם התעסוקה כמו גם סיוע במציאת מקום מגורים. רוב הנשים מושמות אצל מעסיקים ידידים תוך ליווי מתמיד של המעסיק והעובדת.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות