האם הכפשה של אדם בשיחת טלפון יכולה להיחשב כהוצאת דיבה?

סכסוך בין שני עורכי דין הגיע לפתחו של ביהמ”ש לאחר שאחד מהם טען כי השנייה הכפישה אותו בשיחת טלפון שניהלה עם אחרת. התובע יזכה לפיצוי של 2,500 שקלים מתוך 280 אלף שקל שתבע לאחר שנקבע: “הפרסום הוא מצומצם שבמצומצם”
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה envato

עורך דין הגיש תביעה נגד עורכת דין אחרת ב-280 אלף שקלים, בשל ביטויי לשון הרע אשר אמרה הנתבעת בשתי הזדמנויות שונות, אולם שופטת בית משפט השלום בירושלים, דורית פיינשטיין, קבעה כי “מדובר בפרסום מצומצם ביותר” וחייבה אותה בפיצוי של 2,500 שקלים בלבד ובשל התוצאה אליה הגיעה, לא חייבה אותה בהוצאות.

הנתבעת הייתה נשואה במשך מספר שנים ובמהלכם הכירה את עורך הדין שתבע אותה דרך בעלה. אותו עורך דין ליווה את בעלה ואותה בהליכים משפטיים שונים ואף ערך עבורם את הסכם יחסי הממון שנכרת ביניהם במהלך שנות נישואיהם.

לימים כאשר היחסים בין בני הזוג עלו על שרטון, הם ביקשו מהתובע לערוך הסכם גירושין. הפגישה בין בני הזוג לעורך דין, לא עלתה יפה והנתבעת חשה שעורך הדין נקט עמדה שמצדדת בבעלה ועזבה את הפגישה בכעס. כך שבסופו של דבר לא נערך הסכם גירושים באמצעותו.

לאחר מכן הנתבעת שכרה את שירותיו של עורך דין אחר ובעלה נשאר מיוצג על ידי התובע. התביעה שהגיש נגעה לשני פרסומים של לשון הרע לכאורה, שהוא ייחס לנתבעת, האחד שעה שהנתבעת כתבה הודעת WhatsApp לבעלה בה כתבה בין היתר, “איציק הרמאי” כשלדבריו אין חולק מהקשר הדברים כי הכוונה לתובע.

הפרסום השני נגע לשיחת טלפון שקיימה הנתבעת, לאחר הגירושין עם בת הזוג החדשה של בעלה לשעבר, במהלכה ניסתה להשיג את שיתוף הפעולה שלה, לצורך הליך הנוגע להפרדת הרכוש בינה לבין בעלה לשעבר. השיחה כולה עסקה ביחסים של הנתבעת עם בעלה לשעבר כשבת הזוג קליטה אותה ללא ידיעתה. בשלב מסוים במהלך השיחה, אמרה הנתבעת כי היא “יכולה להוציא אותו מהספר של עורכי הדין והוא עשה דברים שמנוגדים לחוק”.

בתביעה נטען כי שני המקרים המתוארים עונים על הגדרת “פרסום לשון הרע” הקבועה בחוק שכן יש בהם כדי להשפיל ולבזות אותו ולפגוע במשלח ידו. עוד טען שהנתבעת עשתה את הפרסומים מתוך כוונה לפגוע בו ולכן יש לפסוק לזכותו את כפל הפיצוי ללא הוכחת נזק.

השופטת פיינשטיין, קבעה כי רק שיחת הטלפון היא בגדר לשון הרע, שכן הדברים מרמזים כי התובע ביצע עבירה אתית שעה שתחילה ערך הסכם יחסי ממון בין בני הזוג, ואחר כך ניסה להביא את שניהם להסכמה ביחס להסכם גירושין, ובסופו של יום ייצג את הבעל לבדו.

“השאלה אם מדובר בעבירה אתית עם לאו צריכה להתברר בלשכת עורכי הדין”, כתבה השופטת, “ועל פי החומר שהוצג בפני – התלונה שהוגשה בעניין נדחתה. יחד עם זאת ניתן להבין את תחושתה של האישה כי היא נתנה את אמונה בעורך דין והוא בחר לפעול כנגדה ולעשות יד אחת עם בעלה”.

השופטת הוסיפה: “אף כי מדובִר בלשון הרע כהגדרת מונח זה בחוק הרי שהפרסום היה לאדם אחד בלבד, וזו הפרה את אמונה של הנתבעת הן בהקלטת השיחה והן בהעברת ההקלטה לבעלה לשעבר של הנתבעת. הפרסום הפוגע התגלגל לידי התובע רק לאחר שהבעל פנה אליו וביקש לעשות שימוש בהקלטה, ואז גם נזכר במסרון שנשלח אליו כשנה וחצי קודם לכן… כלומר שעה שאני בוחנת את ההקשר הרחב של הפרסום הרי שמדובר בדקה של שיחה מתוך 40 דקות, עם אדם אחד בלבד, ומבלי שהייתה כוונה לפרסם את הדברים לאף אדם נוסף. מכאן שהפרסום הוא מצומצם שבמצומצם, ואף התוכן שלו הוא בהחלט ברף הנמוך של לשון הרע”.

________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת דורית פיינשטיין

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות