תובע טען שהעברת זכויות בדירה לאימו היו למראית עין בלבד, מה קבע ביהמ"ש?

לאחר מות אימו דרש הבן בחזרה את חלקו בנכס, אולם אחיו טען כי בשל עסקת המכירה, יש לחלק את הזכויות ביניהם באופן שווה. ביהמ"ש פסק כי לא הוכח כי הייתה זו עסקה פיקטיבית וחייב אותו בהוצאות משפט
נעמה כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
גירושין באלפיון העליון - אילוסטרציה של evanto
אילוסטרציה evanto

שופטת בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ענת הלר-כריש, דחתה תביעה של תובע לפסק דין הצהרתי, לפיו הענקת מחצית זכויות בדירה מהתובע לאמו אשר נפטרה בינתיים, הייתה למראית עין והיא בטלה. השופטת גם חייבה אותו ב-30 אלף שקלים הוצאות משפט.

התובע והנתבע הם אחים. אביהם נפטר בשנת 2006 ואימם נפטרה שבע שנים מאוחר יותר. בראשית שנות ה-70 של המאה העשרים רכשו ההורים מכספם את זכויות החכירה בדירה ועם רכישתן על ידי ההורים נרשמו הזכויות בדירה על שם שני בניהם, בחלקים שווים.

בשלב מסוים נקלע התובע לקשיים כלכליים ולכן חתמו התובע והאם על מסמכים להעברת זכויות התובע בדירה לאם ללא תמורה. התובע חתם על תצהיר הענקת מתנה, האם חתמה על תצהיר קבלת מתנה, והתובע והאם חתמו שניהם על בקשה ללשכת רישום המקרקעין לרישום הערת אזהרה בהתאם לעסקה.

הנתבע עבר להתגורר בדירה יחד עם אימו ולאחר פטירתה המשיך להתגורר בה. בינתיים ניתן צו ירושה לפיו הצדדים יורשים את עיזבונה בחלקים שווים. לאחר זאת, פנה התובע אל הנתבע בטענה כי חרף עסקת המתנה, מחצית הזכויות בדירה עדיין שייכות לתובע ויש לבטל את הערת האזהרה שנרשמה לטובת האם על זכויותיו בדירה. הנתבע התנגד לכך, כשלשיטתו מחצית הזכויות בדירה שייכות לו לכתחילה, ואילו המחצית השנייה שייכת לאם בהתאם לעסקת המתנה ויש לחלקה בין הצדדים בחלקים שווים לפי צו הירושה.

לטענת התובע, בינו לבין אימו הוסכם כי העברת הזכויות בדירה היא למראית עין, אך ורק כדי להוות מחסום בפני בנק כללי כנושה של התובע ולמנוע מבנק כללי לשים את ידו על חלקו של התובע בדירה. ומנגד טען האח כי הטענה לפיה, האם התחייבה להחזיר לו את הזכויות בדירה לאחר שיסדיר את חובו לבנק כללי, אינה נכונה. הטענה הועלתה לראשונה לאחר פטירת האם. מדובר בטענה לעסקה במקרקעין ללא מסמך בכתב. מדובר בטענה בעל פה נגד עסקת המתנה אשר נעשתה בכתב. עוד נטען על ידו כי לאורך השנים קיבל התובע מהאם ומהנתבע כספים בשיעור גבוה העולה על שווי מחצית הדירה.

השופטת הלר-כריש, דחתה את התביעה, מאחר והתובע לא הוכיח כי אכן מדובר היה בעסקה למראית עין . "טענתו כי אחיו ידע בזמן אמת שהעברת זכויות התובע בדירה לאם נעשתה למראית עין – לא הוכחה", כתבה השופטת והוסיפה: "הנסיבות אשר הוצגו ואשר פורטו לעיל, מתיישבות עם המסקנה כי האם והתובע התכוונו כי זכויות התובע בדירה תועברנה לאם על מנת להבטיח לאם שקט וביטחון כלכלי נוכח התדרדרות במצבו הכלכלי של התובע".

"הדעת נותנת", נכתב עוד, "כי נוכח התדרדרותו הכלכלית של התובע חששה האם כי היא תיוותר ללא עתודה כלכלית ומשכך זכויות התובע בדירה הושבו לאם. התובע והאם חתמו על מסמכים להעברת זכויות התובע לאם ללא תמורה, ולא עלה בידי התובע להוכיח כי אלו נחתמו למראית עין בלבד. התובע אשר עליו מוטל נטל השכנוע, ביקש לבסס את תביעתו על גרסתו אשר בה לא ניתן לתת אמון".

_________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת ענת הלר-כריש

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות