הרב יוסף אליצור, ממחברי "תורת המלך" הורשע בהסתה לאלימות

במאמרים שראו אור באתר החדשות "הקול היהודי" הביע הרב תמיכה ואהדה כלפי פעולות "תג מחיר". השופטת" "הנאשם פרסם את המאמרים שיש בהם משום שבח לאלימות, ובפרסומם יש אפשרות ממשית כי יביאו לכדי מעשה אלימות"
מעיין לביא |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
הרב יוסף אליצור, בביהמ"ש. צילום ארכיון: פלאש 90

שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה, אליאנא דניאלי, הרשיעה את הרב יוסף אליצור, תושב יצהר, וממחברי "תורת המלך", בשתי עבירות של הסתה לאלימות בגין שני מאמרים שכתב ופרסם באתר החדשות "הקול היהודי", בהם הביע דברי תמיכה, שבח ואהדה כלפי פעילות ועבריינות "תג מחיר".

על פי כתב האישום, בתקופה הרלוונטית שימש הנאשם רב ומורה בכיר בישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר וכן מורה של בני נוער במועצה האזורית שומרון. כמו כן, לנאשם היה טור דעה קבוע באתר האינטרנט "הקול היהודי", בו פרסם ברבים מעת לעת מאמרי דעה שונים שכתב. בשניים ממאמרים אלה, שפורסמו במהלך חודש מאי 2013, הסית אליצור לפעולות אלימות נגד ערבים באשר הם.

יממה לאחר רצח אביתר בורובסקי ז"ל, תושב יצהר, ב-2015 פרסם הנאשם מאמר דעה אשר כותרתו "אסור להתייאש- רק לצמוח יש! דעה", בו כתב בין היתר את הדברים הבאים: "ישנה תופעה ההולכת ומתרחבת של פעולות שעושים יהודים חמים כנגד האויב. אפשר לראות בכך מעשים נואשים של ציבור שנדחק לפינה, אבל מי שיתקרב יבחין כי מדובר בניצנים של ציבור הולך וגדל שלוקח אחריות על בטחון היהודים. אחרי הירצחו של הקדוש, אביתר בורובסקי הי"ד, התבצעו פעולות שונות ברחבי הארץ. הפעולות כוונו בעיקר כנגד האוכלוסיה הערבית, המחפה על פשע…".

בהמשך כתב: "העיקר הוא שהולך ומתרקם ציבור שיש לו חזון אחר, חזון של שלטון שמייצג את העם היהודי. הציבור הזה גם פועל פעולות בשטח האויב. הפעולות הללו אינן נובעות מייאוש; הן מעשים ראשוניים של הרמת ראש על ידי ציבור חדש. במעשים הללו מתחילים להתבטא היהודים המפוכחים, אלה שמבינים שהיהדות היא עיקר הקיום שלנו פה. המעשים הללו הם ניצנים ראשונים של אמון יהודי, ערבות הדדית, ודאגה לשלום היהודים בארץ ישראל ובעולם…".

ערב יום השלושים לאבלות על רצח בורובסקי ז"ל, פרסם הנאשם מאמר דעה אשר כותרתו "איך "לתפוס" את מבצעי תג מחיר- דעה", בו כתב בין היתר את הדברים הבאים: "אותם כוחות שבשם התפיסה המבינה את הצד הערבי הרצחני מחליטים "להכיל" את הרצחנות הערבית ולהפקיר את חיילי צה"ל למשיסה וקלס יומיומיים- אותם אנשים פשוט לא מסוגלים להאמין שהצד היהודי מוכרח להתקומם. הם לא מסוגלים להבין שכאשר מתייחסים בסלחנות מופלגת לאלימות של בני הנכר ודורכים על הציבור היהודי- יוצרים ציבור הולך וגדל שמבין שהוא מוכרח לעשות מעשים כדי להתגונן מפני הרשעות המאיימת על היהודים בארץ ישראל".

שני המאמרים, אשר פורסמו בתקופה בה אירעו בשטחי יהודה ושומרון אירועים אלימים כלפי ערבים על רקע רצח בורובסקי ז"ל, זכו לתגובות רבות מצד קוראי אתר הקול היהודי, חלק ניכר מהן תומכות ואוהדות. כל התכנים המתוארים שפרסם הנאשם באתר הקול היהודי, נותרו מפורסמים באתר מאז ועד הגשת כתב האישום. לנאשם הייתה יכולת לפעול להסרת התכנים האמורים מהאתר בכל עת, אך בחר שלא לעשות כן, וזאת גם לאחר שנחקר באזהרה בחשד לכך שבתכנים אלה יש משום הפרה לכאורה של הדין הפלילי.

השופטת דניאלי, דחתה את טענת הנאשם לאכיפה בררנית המפלה בין יהודים לערבים, ובין יהודים מצידה הימני של המפה הפוליטית ליהודים מצידה השמאלי של המפה. "בנסיבות אלו", כתבה השופטת, "איני מוצאת ממש בטענות ההגנה לפיהן לא הועמדו נאשמים לדין בגין פרסום מאמרים באתר אינטרנט או עיתון, והדעת נותנת כי מקל וחומר- מקום בו מורשעים נאשמים חסרי מעמד בקהילתם, אשר כותבים פוסט בודד בפייסבוק, אין ליתן חסינות לבעלי המעמד, המנסחים היטב את דבריהם, שוקלים אותם ומפרסמים אותם באתר פומבי וממוסד, מפני העמדה לדין".

"דומה", הוסיפה השופטת, "כי אכיפה בררנית תהא ככל שיועמדו לדין אך אותם אזרחים חסרי מעמד והכרה, אותם "גיבורי המקלדת", מבלי שיועמדו לדין לצידם גם המשפיעים, המוכרים, בעלי ההשכלה והמעמד. בחינת תוכנם של המאמרים- כל אחד מהם בנפרד, ומקל וחומר קריאתם יחדיו, לצד כתבים נוספים של הנאשם, חוות דעת המומחה והראיות הנוספות, הביאה אותי למסקנה כי אכן הנאשם פרסם את המאמרים הנידונים, כי יש בהם משום שבח לאלימות, ובפרסומם יש אפשרות ממשית כי יביאו לכדי מעשה אלימות. כן שוכנעתי כי הפרסומים נעשו על רקע אוירה ציבורית רגישה, במסגרתה סערו רוחות המתיישבים בעקבות רצח שכן. נהיר לפיכך כי מדובר היה באווירה ציבורית נפיצה, כפי שידע זאת היטב הנאשם- בין אם ידע אודות מעשה אלים ספציפי שבוצע קרוב לישוב מגוריו, ובין אם לא ידע".

השופטת בחנה גם את טענת ההגנה לפיה המאמרים היוו משום הבעת דעה, ביקורת לגיטימית או קריאה לשינוי בדרך נורמטיבית, אולם לא מצאה בהם את שנטען. "כך", פירטה השופטת, "גם איני מוצאת כי יש במאמרים שיח אודות גבולות האלימות או על הצידוקים לה…. יוזכר כי אין המדובר באמירה ספונטנית או חד פעמית. כך גם אין המדובר בבחור צעיר ונמהר או נבער שטרם עמד על דעתו. ההיפך מכך – עסקינן באדם רהוט ומשכיל, בעל מעמד ציבורי, חינוכי ודתי".

"מי אשר פירסם ספר הלכתי, מורה ומחנך", סיכמה השופטת, "אשר פרסם מאמרים בטור דעה באתר אינטרנט חדשותי. הוא שקד על כתביו ואלו- כמו גם כתביו הנוספים – מדברים בעד עצמם ומבהירים היטב את עמדותיו ואת מסריו. שוכנעתי לפיכך כי הטענה בדבר מסר עמום או העדר הבנה מצד רשויות האכיפה הינה טענה מיתממת, וכי דברי הנאשם הלכה למעשה מפורשים וברורים".
_____________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת אליאנא דניאלי

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות