האם ניתן לחייב תלמידים בתשלום ביטוח לאומי?

תלמידת תיכון שחויבה בתשלום לביטוח הלאומי שאף עיקל את חשבונה זכתה בתביעה שהגישה נגדו. ביהמ"ש השלום בפ"ת קבע שעל המוסד לשלם לה פיצויים של כ-11 אלף שקל: "הטלת עיקולים שלא כדין מהווה לשון הרע"
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי, ארכיון

שופטת בית המשפט השלום בפתח תקווה, עדנה יוסף-קוזין, קבעה כי המוסד לביטוח לאומי ישלם כ-11 אלף שקלים פיצוי כולל שכ"ט עורך דין, בגין לשון הרע לתובעת שהוטלו עליה עיקולים בשל דמי ביטוח, שדרשו ממנה שלא כדין עבור תקופה בה היא הייתה תלמידת תיכון.

לטענת המוסד לביטוח הלאומי, התובעת הייתה תלמידה במוסד חינוכי לא מוכר, ולכן לא הייתה זכאית לפטור מדמי ביטוח. התובעת נדרשה לשלם סך של 2,034 שקלים לתקופה של כשנה, דרישת תשלום נשלחה אליה ומאחר והיא לא הגיבה לדרישת התשלום ולא נענתה לה, ננקטו נגדה הליכי עיקול.

התובעת הגישה עתירה לבג"ץ נגד המל"ל. במסגרת הליך זה נקבע שעל המחלוקת בין הצדדים להתברר בבית הדין לעבודה. בתקופה שהעתירה לבג"ץ הייתה תלויה ועומדת, המל"ל הסכים לעכב את הליכי העיקול והגבייה. לאחר מכן הוגשה תובענה נגד המל"ל בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

בית הדין האזורי קבע שעל המל"ל לדון בעניינה של התובעת לגופו, אף אם המוסד החינוכי בו למדה אינו מוכר על ידי משרד החינוך, נקבע שעל המל"ל לדרוש מהתובעת לאשש את עובדת לימודיה באישור רשמי מאת המוסד הלימודי המדובר, המעיד על היותה נתונה במסגרת תכנית לימודים מחייבת, הפועלת על פי כללים ותכנית לימודים, פעילות מתוכננת ומסודרת מבחינת הזמן וחומר הלימודים, בה מוטלים עליה חובות וכללי התנהגות ומשמעת, המעידים על היותה תלמידה.

המוסד לביטוח לאומי לא הסכימם לוותר על ה-2,000 שקלים, אותו היתה חייבת התלמידה והגיש ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה וגם הערעור הזה נדחה ולאחר פסק הדין של בית הדין הארצי, החליט המל"ל למחול על דרישת התשלום מהתובעת. בכתב ההגנה ובסיכומי המל"ל נטען שהסיבה להטלת העיקולים בזמן שההליך התברר בבית הדין לעבודה הוא חוסר תיאום בין מחלקת הגביה של המל"ל לבין המחלקה המשפטית.

השופטת קבעה כי העיקולים על התלמידה, הוטלו גם בתקופה שבה התבררו תביעת התובעת לבית הדין האזורי לעבודה וערעור המל"ל לבית הדין הארצי על פסק דינו של בית הדין האזורי ולא היה מקום להטלת עיקולים אלה בזמן שהמחלוקת בין הצדדים מתבררת בבתי הדין.

"הטלת עיקולים לא כדין מהווה לשון הרע כמשמעותו בחוק", כתבה השופטת. "המשתמע מהטלת עיקולים הוא שהתובעת מתחמקת, לכאורה, מלשלם את חובותיה, ולכן יש בכך כדי להשפילה ולפגוע בשמה הטוב בעיני צדדי ג' להם נמסרים צווי העיקול, במקרה דנן, הבנק והמעסיק. עם זאת, ומבלי למעט מחובת המל"ל לנהוג בהקפדה ובזהירות בהפעלת כוח הגביה, הסיבה להטלת העיקולים במקרה דנן היא ביורוקרטית, היעדר תיאום בין המחלקה המשפטית ומחלקת הגביה. הפעולה בוצעה באין משים ולא מתוך זדון".
______________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת עדנה יוסף-קוזין

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות