ביהמ"ש: לא ניתן לעקל רכוש שנתפס בצו מנהלי

נפגעי פעולות איבה שהגישו תביעת פיצויים נגד ארגוני טרור דרשו מביהמ"ש להוציא צו עיקול זמני על כספי המחבלים שנתפסו על ידי גורמי המדינה – אך נדחו: "לא ניתן לעקל רכוש שנתפס לקראת חילוט"
דניאל בן חמו |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
סכסוך משפחות - מז"פניק בודק את השטח
זירת רצח ארכיון. צילום: פלאש 90

שופטת בית משפט המחוזי בירושלים, תמר בר-אשר, דחתה בקשה למתן צו עיקול זמני, שהוגשה על ידי נפגעי טרור, אשר הגישו תביעה נגד ארגוני טרור והמפגעים שהורשעו באחריות לפיגוע הטרור, שבמסגרתה עתרו לחייבם בתשלום פיצויים עונשיים. בהחלטתה ציינה השופטת כי לא ניתן לעקל רכוש שנתפס מכוח צו התפיסה המנהלית.

המבקשים הם נפגעי טרור, אשר הגישו תביעה נגד ארגוני טרור והמפגעים שהורשעו באחריות לפיגוע הטרור, שבמסגרתה עתרו לחייבם בתשלום פיצויים עונשיים. עם הגשת התביעה הגישו המבקשים בקשה למתן צו עיקול זמני על כספי ארגוני הטרור ועל המחבלים, אשר על-פי טענת המבקשים, נתפסו מכוח צו תפיסה מנהלי ומוחזקים ברשות גורמי המדינה.

מאחר שנראה היה כי לכאורה, הכספים שעיקולם מבוקש אינם בני עיקול, לא ניתן צו עיקול במעמד צד אחד כפי שהתבקש, אלא התבקשה תגובת המדינה, אשר בתגובתה עתרה לדחיית הבקשה.

בתביעתם בחודש נובמבר השנה, עתרו התובעים לחיוב המשיבים, יחד ולחוד, בתשלום פיצויים עונשיים בסך 20 מיליון שקלים לכל אחד מהמבקשים ובסך הכול, 180 מיליון שקלים. עם הגשת התביעה הגישו המבקשים בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד וכן ביקשו לפטור אותם מהפקדת ערובה ועירבון.

בבקשתם למתן צו עיקול זמני טענו המבקשים, כי מתקיימים כל התנאים אשר בהתקיימם יינתן צו עיקול זמני ובכלל זה טענו, כי ישנן ראיות ברף הנדרש להוכחת עילת התביעה. בעניין ארגון החמאס והמחבלים שביצעו הפיגוע בו נהרגו הוריהם לנגד עינהם, נטען, כי התביעה נשענת על פסקי דין חלוטים במשפט פלילי המרשיעים את חמשת המחבלים ברציחת ההורים ואשר לפיהם הם עשו כן במסגרת חברותם בארגון הטרור חמאס ופעילותם במסגרתו.

השופטת בר-אשר, אשר דחתה את הבקשה, ללא הוצאות, קבעה כי לא ניתן להטיל עיקול זמני על נכסים שלגביהם ניתן צו תפיסה מנהלי או צו חילוט זמני. "הטעם לכך", כתבה השופטת, "נעוץ במהותו של הליך העיקול ובמהותה של התפיסה לקראת חילוט ותוצאתה. לנוכח מהות הליך החילוט והכללים שנקבעו לגביו, לא ניתן לעקל רכוש שנתפס לקראת חילוט. עיקול נכס הוא הליך שעניינו 'שימת יד מושגית-משפטית' על נכס מסוים בבעלות הנתבע, המוחזק ברשותו או ברשות אחר, אשר תכליתו להבטיח את אפשרות מימושו של הנכס המעוקל לשם פירעון חובו של הנתבע כלפי התובע, אם התובע יזכה בתביעתו נגדו הנתבע".

השופטת הוסיפה: "עיקול נכס היא פעולה משפטית, המופנית נגד בעל הנכס או המחזיק בו, אשר נועדה להגביל את סחירות הנכס ואת השימוש בו, כדי שהתובע יוכל להיפרע מחוב המגיע לו. נכון להדגיש שהטלת העיקול כשלעצמה איננה מקנה זכות מהותית בנכס המעוקל לטובת הזוכה. העיקול הוא אך כלי דיוני לשם מימוש הזכות המהותית, שהיא חובו של החייב, בעל הנכס. פעולת העיקול היא אפוא, לא יותר מאשר 'שימת יד', מושגית-משפטית על נכס מסוים, ממנו ייגבה החוב. הוא מכוון יותר כלפי החייב בתור בעל הנכס מאשר כלפי הנכס עצמו".

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות