פסק דין: חדר אוכל לא נחשב "הטבה לעובדים"

האם על חדר האוכל של העובדים יש לשלם מס תשומה? במע"מ טוענים שכן וביקשו לחייב את אמדוקס לשלם על כך 5 מיליון שקלים, אולם ביהמ"ש קיבל את עמדת החברה וביטל את התשלום: "לצרכי מס ומע"מ נקבע כי ארוחה היא רק ארוחה"
דנה לווינסקי |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
"הרבה מתחת למקובל". אילוסטרציה shutterstock
לעובדים מגיע לאכול. אילוסטרציה shutterstock

חדר האוכל שהוקצה לעובדי אמדוקס לא נחשב כ"הטבה לעובדים" ועל כן אמדוקס לא תשלם למע"מ 5 מיליון שקלים, כך קבע שופט בית המשפט המחוזי מרכז, שמואל בורנשטיין, שקיבל ערעור אותו הגישה חברת אמדוקס נגד מנהל מע"מ נתניה.

בהחלטתו קבע השופט כי אמדוקס זכאית לנכות את החלק היחסי של מס התשומות בקשר עם הוצאות דמי השכירות, החשמל, המים, הארנונה ודמי הניהול שניתן ליחסן לחדרי האוכל, המטבחים וחדרי האחסון והקירור המצויים בבניינים אשר שכרה החברה לצורך משרדיה. לשיטתו, אין לפרש את המונח "ארוחה" בתקנות מס ערך מוסף ככזה הכולל את התשומות בגין המקום שבו העובד צורך את ארוחתו. זאת, בין אם מדובר בפינות ישיבה ומטבחונים ובין אם מדובר בחדר אוכל גדול המשמש אלפי עובדים כמו בחברת אמדוקס. לצרכי מס ומע"מ נקבע "ארוחה" היא רק ארוחה. בעקבות כך אמדוקס לא תשלם למע"מ 5 מיליון שקלים אותם דרשה ממנה.

חברת אמדוקס העוסקת ביצור ובפיתוח מוצרי תוכנה ומעסיקה כחמשת עובדים, הממוקמים ברובם במשרדיה בצומת רעננה וחלקם בעיר שדרות. אמדוקס שכרה מצדדים שלישיים קומפלקס בניינים המשתרע על שטח של כ –70 אלף מ"ר ברעננה, וכן שכרה בשדרות מבנה ששטחו כ- 6,000 מ"ר.

החברה הקצתה בבניינים המשמשים לפעילותה העסקית שטחים לטובת חדרי אוכל לעובדים. בנוסף, הוקצו שטחים למטבחים, לרבות למכונות לשטיפת כלים, חדרי אחסון וקירור. הארוחות מסופקות לעובדי אמדוקס ברעננה על ידי חברת קייטרינג חיצונית בשם חברת שולץ ובשדרות מספקת את הארוחות חברה בשם מלכה פלוס. חברות הקייטרינג מספקות מדי יום אלפי ארוחות בחדרי האוכל הפועלים משעות הבוקר עד השעה עשר בלילה. ככל שמסופקות על ידי חברת שולץ ארוחות לסועדים חיצוניים, שאינם עובדי אמדוקס, מחירה של ארוחה לסועד חיצוני יקר ב-9 שקלים ממחיר ארוחה לעובד אמדוקס. את ההפרש שבין מחיר ארוחה לעובד לבין מחיר לסועד חיצוני, מקבלת אמדוקס מחברת שולץ.

אמדוקס לא ניכתה את מס התשומות הכלול בחשבוניות שהוצאו לה על ידי חברת שולץ ועל ידי חברת מלכה פלוס בגין הארוחות שסיפקו לה עבור עובדיה, וזאת בהתאם להוראות תקנה 15א' לתקנות מע"מ. אמדוקס אף לא ניכתה את מס התשומות בגין הציוד שרכשה לצורך המטבחים המשמשים להכנת הארוחות, כגון – תנורים, מקררים ומכונות שטיפת כלים, כמו גם שולחנות וכסאות האוכל וטענה כי יש לראות בחדר האוכל המשמש את עובדי חברת אמדוקס כ"טובת הנאה" לעובדים, ולפיכך לא להתיר לחברה לנכות כמס תשומות את המע"מ הכלול בדמי השכירות. בעוד שרשות המסים סברה כי על אמדוקס לשלם מס מלא.

תקנה 15א' לתקנות מע"מ מאפשרת למעסיקים לבחור באחת מהחלופות הבאות בנוגע לדיווח על הטבת הארוחה לעובדים – הראשונה: דיווח על אספקת הארוחות לעובדיו כעסקה חייבת במס, ומנגד קיזוז מע"מ תשומות הכלול בחשבונית מס שהוציאה חברת ההסעדה; השנייה – להימנע מקיזוז מע"מ תשומות בגין הארוחות, ומנגד לא תיחשב אספקת הארוחות לעובדים כעסקה חייבת במס אצל המעביד.

אמדוקס טענה, כי אין לראות בתשומות אלו כ"הטבה לעובד" הבאה בגדרי תקנה 15א' לתקנות מס ערך מוסף, אלא מדובר בתשומות לצרכי העסק המנוהל על ידה, ועל כן תשומות אלו הן בעיקרן לטובת המעביד ולא לצרכי העובדים. מנגד, טען מנהל מע"מ נתניה, כי המונח "ארוחה" המצוי בתקנה 15א' לתקנות מע"מ, כולל לא רק את המזון שצורכים עובדיה של אמדוקס, או הציוד המשמש להכנתו, אלא גם את כלל התשומות הנדרשות לצורך הכנת הארוחה והמאפשרות את צריכתה על ידי העובד, שכולן נכללות בגדר תקנה 15א' לתקנות מע"מ ואינן ניתנות לניכוי לאור הוראות התקנה.

השופט בורנשטין קיבל את הערעור והורה למע"מ לשלם לאמדוקס הוצאות ושכ"ט עורך דין בסך 35 אלף שקלים. השופט ציין בהחלטתו כי לא ראוי להכריע בשאלה העקרונית העומדת על הפרק בהתבסס על מקרה קונקרטי בזמן שלדבריו מדובר על פניו, מקרה קיצון שאינו מאפיין מקומות עבודה רבים.

"הצדדים", כתב בהחלטתו, "נחלקו בשאלה האם העובדה שהמערערת העמידה לטובת העובדים חדר אוכל מצויד היטב היא בבחינת הכרח, וזאת נוכח אופי העבודה, מספרם הרב של העובדים, חוסר האפשרות לשכור את המבנה ללא חדר האוכל, כטענת אמדוקס עליה חלק המשיב, והשימוש בקומת חדר האוכל למטרות נוספות. חלק גדול ממאמציהם בערעור זה השקיעו הצדדים בשאלה האם קיימת חלופה אחרת להאכלת העובדים לאור המיקום הגיאוגרפי של משרדי המערערת. כאמור, איני סבור כי באופן זה יש להכריע בשאלה האם מדובר בתשומה בשל העובד או בשל המעביד. סבורני כי ראוי לאמץ מבחן פשוט יותר, שאינו תלוי בבדיקה האם קיימת מסעדה ומה איכותה? בקרבת מקום העבודה, או האם העובדים יכולים להזמין אוכל באמצעות שליח, או האם שולחן עבודתם משמש אותם גם לצורך אכילה ושתיה, או שהם עושים שימוש בפינת הישיבה או במטבח המצוי בקומה, האם בעמידה ליד דלפק או בישיבה על כסאות, וכיוצא באלה בדיקות".

על פי השופט, יש להחיל את תקנה 15א' "על תשומות הקשורות באופן מובהק ובלעדי לארוחה". עוד הוסיף: "כך, חומרי הגלם והעבודה (ובמקרה דנן – התשלום לחברות הקייטרינג), הציוד והריהוט, הן תשומות בשל העובד ואין לנכות מס תשומות בגינן. לעומת זאת, התשומות היחסיות הקשורות למקום שהוקצה על ידי המעביד, מתוך מבנה המפעל או המשרדים, לשם הכנתה וצריכתה של הארוחה, דהיינו החלק היחסי מתוך דמי השכירות, החשמל, המים, הארנונה ודמי הניהול, אין מקום לראותן כתשומות בשל העובד".

_________________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט שמואל בורנשטיין

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות