פרסם 'עיתון' נגד ראשת המועצה – יפצה אותה ב-75 אלף שקל

ביהמ"ש השלום בפתח תקווה הורה לתושב גני תקווה לפצות את ראשת המועצה, ליזי דלרוצ'ה, לאחר שהפיץ נגדה עלון ובו כתבות מכפישות: "הניסיון להקנות לגיטימיות למלל שנכתב בשם האינטרס הציבורי – קלוש"
אייל חן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה, מרים קראוס, הורתה לתושב גני תקווה, לשלם פיצוי בסך 75 אלף שקלים ועוד עשרת אלפים שקלים הוצאות משפט, לראשת מועצת גני תקווה, ליזי דלרוצ'ה, לאחר שפרסם נגדה עיתון ובו כתבות מכפישות נגדה. "אינטרס ציבורי ראוי הוא כי תוצג ביקורת, בדרך לגיטימית וראויה. ולא דרך פגיעה, השפלה וביזוי", כתבה השופטת בהחלטתה.

על פי התביעה, הנתבע הפיץ אודות התובעת, המכהנת כראש המועצה המקומית בגני תקווה, שקרים ופרסומי דיבה במסווה של "ביקורת", במטרה להכפישה בציבור ולפגוע בה ובשמה הטוב. הנתבע, שביקש להתמודד על תפקידה של התובעת במסגרת מערכת הבחירות המוניציפליות, הפיץ את הדברים בפרסום כתוב שהוא מכנה "עיתון" שחולק על ידו לתושבי העיר. על פי התביעה, כל ה"עיתון" הינו כר דשא נרחב להשמצת התובעת שאינן אמת. התובעת הזהירה את הנתבע כי בכוונתה לתבוע אותו, אולם הנתבע הגיב בזלזול.

לאור כך שהפרסום נעשה בזדון ובמכוון, והמידע שנכתב אינו אמת ומהווה דיבה, התובעת ביקשה כי בית המשפט יחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 75 אלף שקלים, המהווה את סך הפיצוי בגין פרסום לשון הרע, אפילו ללא הוכחת כל נזק לשמו הטוב, על פי סעיף 7 לחוק, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

מנגד טען הנתבע, כי מדובר בתביעת סרק, תביעת השתקה מובהקת שנועדה לשלול מהנתבע את זכותו להשמיע דעותיו והתנגדותו כנגד התובעת במסגרת הזכות לחופש הביטוי המוקנית לו, וכן למנוע ממנו להתמודד מולה באופן לגיטימי לקראת מערכת הבחירות הקרובה. הזכות לחופש הביטוי גוברת מול הזכות לשם טוב, כשמושא הביקורת הוא איש ציבור. כמו-כן, הוא ציין כי עומדת לו הגנת אמת בפרסום וכן הגנת תום לב.

השופטת קראוס, כאמור קיבלה את התביעה במלואה לאחר שקבעה כי בוצע פרסום "לשון הרע" ואין לנתבע הגנה. בהחלטתה ציינה השופטת כי סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע קובע כי בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50 אלף שקלים, ללא הוכחת נזק וסעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, קובע כי מקום שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף 7א(ב), ללא הוכחת נזק ובנסיבות המקרה דנן נמצא כי עסקינן בלשון שפורסם בכוונה לפגוע. לפיכך, על פי החוק, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 100 אלף שקלים ומאחר והתובעת העמידה את תביעתה על סך 75 אלף שקלים בלבד, התביעה, כאמור, התקבלה במלואה.

"ניסיונו של הנתבע להקנות לגיטימיות למלל שנכתב, באופן שנכתב נגד התובעת, בשם האינטרס הציבורי בפרסום דברים בנוגע לפעילותו-אופיו-התנהלותו של איש הציבור – קלוש. אינטרס ציבורי ראוי הוא כי תוצג ביקורת, בדרך לגיטימית וראויה. ולא דרך פגיעה, השפלה וביזוי", כתבה השופטת קראוס בפסק הדין והוסיפה: "שעה שהנתבע בחר להשמיע את ביקורתו, לא באופן ענייני, אלא בדרך רמיסת האחר והשחרת שמו – זכותו של האחר לשם טוב תגבר. לאור המפורט, הרי שכלל אין מקום לניסיונו של הנתבע להסתתר תחת מטריית חופש הביטוי. התובעת הוכיחה כי קמה לה עילת תביעה מכוח עוולת לשון הרע וכי התקיים פרסום לשון הרע והנתבע לא הוכיח כי עומדת לו אחת מההגנות הקבועות בסעיפים 13-15 לחוק לשון הרע".
___________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת מרים קראוס

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות