הפרקליטות לא הסכימה לחשוף מקור מודיעיני וחזרה בה מכתב אישום

בתום 8 חודשי מעצר הודיעה פרקליטות מחוז ת"א על חזרתה מכתב האישום שהגישה נגד יעקב אלמו, 27, שהועמד לדין על עבירה של סחיטה באיומים ודקירה. הסיבה: סנגורו, עו"ד אמיר ברכה, טען כי זיהויו היה על רקע עדתי
מעיין לביא |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה

לאחר שמונה חודשים במעצר, פרקליטות מחוז תל אביב חזרה בה מכתב אישום נגד יעקב אלמו, בן 27, שהואשם בתיק של סחיטה באיומים ודקירה, לאחר שלא רצתה לחשוף מקור מודיעיני. החזרה מכתב האישום היתה לאחר שהסניגור אמיר ברכה, טען כי זיהויו של אלמו, היה על רקע עדתי ובפרקליטות לא רצו לחשוף את המקור המודיעיני.

לפני כחצי שנה הוגש לבית המשפט השלום בתל אביב, כתב אישום נגד אב ובנו שמואל ואבי כחלון מחולון, יעקב אלמו מראשון לציון ועוז אליהו מבת ים, באשמת סחיטה ואיומים ופציעה בנסיבות מחמירות של תושב חולון, אשר לווה כחצי מיליון שקל מהאב ובנו. בכתב האישום צוין כי אבי כחלון, אלמו ואליהו הגיעו סמוך לבית המתלונן, שם אלמו דקר את המתלונן פעמיים, לעיני בנו וצעק לעברו: "איפה הכסף איפה הכסף".

אלמו, עבריין מוכר, עם 13 הרשעות, ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי, הכחיש באמצעות הסניגור עו"ד ברכה, כל מעורבות באירוע האלים, אולם בפרקליטות טענו כי האישום מבוסס על דוחות צפייה של שוטר בסרטוני אבטחה. כאשר באחד מהם, נראה אדם כהה עור בסמוך לזירה ובאחר כמה שעות לאחר האירוע, אלמו נראה בבירור. השוטר טען כי זיהה גם בסרטון הראשון את הגבר כאלמו, על סמך הסרטון השני שבו אלמו מזוהה בוודאות.

הפרקליטות לא הסכימה לחשוף מקור מודיעיני וחזרה בה מכתב אישום
עו"ד אמיר ברכה

הסניגור, עו"ד ברכה, טען כי מדובר בזיהוי על רקע עדתי. הוא הדגיש כי הוא זוהה על רקע היותו בן העדה האתיופית ואין כל ראיה שקושרת אותו לאירוע. עוד נטען על ידי עו"ד ברכה כי זיהויו של אלמו על ידי השוטר לא היתה מקצועי וללא השוואת פנים, אלא רק על פי צבע עורו.

עו"ד ברכה הגיש בקשה לגילוי ראיה חסויה ובתגובה, הוא קיבל מהפרקליטות רשימת פרפרזות. לפי ארבע מהפרפרזות, מספר בני הקהילה האתיופית עובדים אצל בני משפחת כחלון ולכן הוא דרש לחשוף את המקור, שעשוי לסייע להגנת מרשו, מאחר ויתכן ומדובר באתיופי אחר שדקר ולא אלמו כפי שטען השוטר.

בדיון שהתקיים בבית המשפט, נציגי הפרקליטות, הציגו בפני השופט איתי הרמלין את המידע המודיעיני ולאחר מכן השופט הציע להם או לחזור מכתב האישום נגד אלמו או שהוא יפסוק בנושא. בפרקליטות הבינו את הרמז וחזרו בהם מכתב האישום נגד אלמו.

בתגובה מסר עו"ד ברכה: "למן היום הראשון זעקנו שנעשה כאן זיהוי על רקע עדתי (פרופיילינג), על רקע עובדת היותו אתיופי, לא היה ולו בדל ראיה נוסף שקושר אותו לאירוע. ברוך השם שלבסוף האמת יצאה לאור והפרקליטות חזרה בה מכתב האישום. אני מודה לפרקליטות על הגינותה, ומאחל ללקוחי את כל הטוב שיש לחירות להציע".

ממשרד עו"ד אייל בסרגליק שמייצג את שאר הנאשמים נמסר: "תיק זה מבוסס על ראיות נסיבתיות שנאספו לאור מידעים מודיעיניים אודות לקוחותינו. בעת קבלת תעודת החיסיון הבנו כי חייבים לפעול ולחשוף את המידעים המודיעים כיוון שאלו אקוטים להגנת הנאשמים. על בסיס עצתנו המשפטית הוגשה עתירה לגילוי ראיה ולאחר מספר דיונים במעמד צד אחד, בהמלצת בית המשפט חזרה בה מאשימה מכתב האישום. לאור הקושי הראייתי והאינטרס הציבורי בשמירה על זהות המקור, בוטל כתב האישום לאחר שמונה חודשי מעצר וכעת נותו לקוחותינו להתמודד עם אישום תקיפה כאשר זהותו של התוקף איננה ידועה והתיק נסיבתי. בסופו של יום תוכח חפותם של מרשינו".

_________________________________________________________________

עו”ד אמיר ברכה

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות