אישום חמור נוסף נגד שאול אלוביץ בנו אור ובכירי בזק, יס ויורוקום

כתב האישום מתייחס לתמורות שקיבלה בזק בעסקת רכישת מניות יס מחברת יורוקום, במסגרתה נטען כי בעלי התפקיד יצרו מצג כוזב ביחס לנתוני התזרים של החברה וכתוצאה מכך קיבל אלוביץ' לידיו במרמה כ-115 מיליון שקל
אייל חן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שאול אלוביץ' בזמן דיון בעליון. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בחברת בזק ויו"ר הדירקטוריון של החברה, וכן נגד נושאי משרה בכירים בקבוצה ובחברת יס לשעבר, אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, רון איילון, ומיקי ניימן. כן הואשמו מספר חברות מקבוצת יורוקום שהיתה בשליטת אלוביץ'.

כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך; ומתייחס לשתי פרשות: מרמה ביחס לתשלום התמורה עבור רכישת מניות חברת יס על ידי בזק, ומרמה ביחס להתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו בבזק לצורך בחינת עסקאות של החברה שלבעל השליטה אלוביץ' היה עניין אישי בהן.

הפרשה ראשונה שמצויינת בכתב האישום הינה מרמה בקשר לקבלת תמורות בעסקת רכישת מניות יס על ידי בזק, כאשר בחודש יוני 2015 אושרה עסקה שבה רכשה בזק את כל מניות חברת יס מידי קבוצת יורוקום. כיוון שאלוביץ' היה בעל השליטה בבזק וביורוקום, נוהלה העסקה מצד בזק כעסקה שלבעל השליטה יש עניין אישי בה. על פי תנאי העסקה שילמה בזק ליורוקום תמורה במזומן בסך של 680 מיליון שקלים, וכן נקבע כי ככל שיתמלאו תנאים מסוימים, תשלם בזק ליורוקום סכומים נוספים.

בין היתר, קבע ההסכם כי סכום נוסף של עד 170 מיליון שקלים ישולם ככל שתזרים המזומנים החופשי של יס בין השנים 2017-2015 יגיע לרף מסוים. כן קבע ההסכם כי יורוקום תהיה זכאית לקבל מקדמות על חשבון התמורה המותנית ככל שתזרים המזומנים החופשי של יס יגיע למדרגות מסוימות בכל אחת משנות העסקה. על פי ההסכם, סכומים שנבעו משינוי במדיניות הפיננסית של יס במהלך שנות העסקה, אמורים היו להיות מנוטרלים מתחשיב התזרים החופשי של יס בשנות העסקה.

על פי כתב האישום, פעל אלוביץ' יחד עם רון איילון, שהיה מנכ"ל יס, ומיקי ניימן, שהיה סמנכ"ל הכספים של החברה, להשיא באופן מלאכותי את תזרים המזומנים של יס במהלך השנים 2017-2015. זאת על מנת שהתזרים החופשי יגיע לרף המרבי שנקבע בהסכם העסקה. בהתאם להנחיית אלוביץ', בידיעתו וכתוצאה מהלחץ שהפעיל, רקם איילון יחד עם ניימן, תוכנית מרמתית לדחייה שיטתית ורחבת היקף של תשלומים לספקים ששינתה את מדיניותה הפיננסית של יס ויצרה מצג שווא מלאכותי ביחס לנתוני התזרים של החברה.

כתוצאה ממימוש התכנית המרמתית יצרו הנאשמים מצג כוזב, שלפיו יס עמדה ביעדי התזרים החופשי שנקבעו בהסכם, וכן הסתירו ממוסדות בזק שאישרו את תשלומי המקדמות ליורוקום, את דבר קיומה של התכנית המרמתית. מצגים כוזבים אלו הובילו לכך שאלוביץ' קיבל לידיו, במרמה, סכום כולל של כ-115 מיליון שקלים, במסגרת המקדמות לשנת 2015 ו-2016. מצגים כוזבים אלה אף הביאו לכך שבזק כללה בדוחותיה הכספיים שפורסמו לציבור, שורה של פרטים מטעים.

בפרשה השניה מדובר בשני אישומים בגין פגיעה בהתנהלות ועדות בלתי תלויות בחברת בזק. מלבד עסקת בזק-יס שתוארה בפרשה הראשונה, בשנים 2017-2016 בחנה בזק את האפשרות להיקשר בעסקה חריגה נוספת עם בעל השליטה בה, שאול אלוביץ': התקשרות בין יס, שכבר הייתה באותה עת בבעלות מלאה של בזק, לבין חברת חלל. על רקע זה החליט דירקטוריון בזק בכל אחד משני המקרים, להקים ועדה מיוחדת, בלתי תלויה, שתורכב מדירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, ושתשמש מנגנון משלים להליכי האישור המנדטוריים בעסקאות בעלי שליטה.

מטרת הוועדות הבלתי תלויות הייתה לקיים בחינה עצמאית של העסקאות עם בעל השליטה, תוך בחינה של חלופות אפשריות להן, באופן שינטרל ניגודי עניינים של בעל השליטה, אלוביץ' ושל בעלי עניין אחרים בעסקה, לרבות בנו, אור אלוביץ'. עוד הופקדה הוועדה על הובלת המשא ומתן באופן שיבטיח הליך תחרותי שידמה עסקה רגילה בתנאי שוק הנסמכת על שיקולים עניינים וכלכליים בלבד. לכן, בעלי השליטה ובעלי העניין האחרים היו אמורים להיות ממודרים מהמשא ומתן על אודות העסקאות, ולא להיחשף למתרחש בדיוני הוועדה.

עו"ד לינור יוכלמן, שהייתה מזכירת חברת בזק והממונה על האכיפה הפנימית בחברה, שימשה גם כמזכירת הוועדות הבלתי תלויות. יוכלמן השתתפה ברוב ישיבות הוועדה והייתה חשופה למידע שהוצג בפני חבריה. בישיבת הדירקטוריון בה הוחלט על הקמת הוועדה הבלתי תלויה לעסקת בזק-יס, הציגה יוכלמן מצג לפיו אלוביץ' ושאר בעלי העניין האישי יהיו ממודרים מעבודת הוועדה הבלתי תלויה.

חרף מצגים אלה, ובניגוד לחובתה כמזכירת הוועדות, הדליפה יוכלמן לאלוביץ' וכן לאור אלוביץ' ולעמיקם שורר, פרטים חסויים על אודות פעילות הוועדות הבלתי תלויות, ובין היתר העבירה לנאשמים האחרים פרוטוקולים, מצגות סודיות, ניירות עמדה וחוות דעת, התכתבויות פנימיות של חברי הוועדה ומסמכים נוספים.

במידע שמסרה יוכלמן היה גלום יתרון תחרותי בעבור אלוביץ' והנאשמים הנוספים, והם עשו בו שימוש, חלקו ביניהם את המידע שהודלף להם והעבירו אותו ביניהם וכן לגורמים נוספים. על פי כתב האישום, ביחס לוועדה הבלתי תלויה לעסקת חלל, אלוביץ' ואור אלוביץ' אף דנו עם יוכלמן על דרכי פעולה אפשריות, ולעיתים הנחו אותה כיצד לפעול בניסיון להשפיע על החלטות הוועדה.

הנאשמים הסתירו ממוסדות בזק את מעורבותם בעבודת הוועדות הבלתי תלויות, והביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת בזק-יס ואת עסקת חלל על בסיס מצג כוזב לפיו הליך המשא ומתן נוהל באופן תקין ומבלי שבעל השליטה וגורמים קשורים לו היו חשופים לדיונים חסויים של הוועדות ולחומרים חסויים שהוצגו בפניהן. זאת, כשבפועל אלוביץ' ומקורביו היו חשופים למידע מהותי מתוך פעילות הוועדות.

בזק תקשורת
בניין בזק, צילום: פלאש 90

בנוסף, לנאשמים מיוחסות עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך נוכח העובדה שהסתרת מעורבותם של בעל השליטה ובעלי עניין נוספים בהתנהלות המו"מ הביאה לכך שבזק כללה פרטים מטעים בדיווחיה על אודות אופן פעולת הוועדה הבלתי תלויה בעסקת בזק-יס ובעסקת חלל.

כן יצוין כי בצד הגשת כתב האישום, התקשרה הפרקליטות בהסדר הפסקת הליכים מותנית בתנאים עם חברת חלל תקשורת, בגין החשדות המפורטים.

בד בבד, הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה על סגירת תיקי החקירה של חשודים שנחקרו בפרשה המכונה 4000 ובפרשת בזק. בפרשת 4000 הוחלט על סגירת התיק בעניינם של זאב רובינשטיין ויועץ התקשורת אלי קמיר, לאחר שנשקלה העמדתם לדין אך טענות השימוע בעניינם התקבלו. כן הוחלט על סגירת תיק החקירה בעניינם של איתן צפריר, לשעבר ראש מטה משרד התקשורת; עדי קהאן, שהייתה עוזרת מנכ"ל משרד התקשורת; שרון פליישר, שהייתה סמנכ"ל רגולציה בחברת בזק; אור אלוביץ' ועמיקם שורר, שהיו נושאי משרה בבזק. כאמור, נגד אור אלוביץ' ושורר הוגש כתב אישום בפרשת בזק.

בנוסף, התקשרה פרקליטות מיסוי וכלכלה בהסדר הפסקת הליכים מותנית בתנאים לפי חוק ניירות ערך עם סטלה הנדלר, שהיתה מנכ"לית בזק. במסגרת ההסדר הודתה הנדלר בעובדות שלפיהן הייתה מעורבת בהכללת פרט מטעה בדיווחי בזק, תשלם קנס בסך 400,000 ש"ח, ותהיה מנועה לכהן כנושאת משרה בתאגיד מדווח לתקופה של תשעה חודשים. זאת, בנוסף על תקופה של למעלה משנתיים בה לא כיהנה כנושאת משרה מאז פרוץ החקירה בפרשת 4000.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות