ביהמ"ש הורה לפתוח קבר של ילד יוצא תימן ולבצע בדיקה גנטית לקשר משפחה

הבקשה לפתיחת הקבר הוגשה על ידי אישה שדרשה לבדוק האם קביעת ועדת קדמי לפיה אחיה נקבר בשנת 1953 אכן נכונה, זאת בשל חששה כי הוא אינו קבור במקום. האישור ניתן כבר לפני כשנתיים אולם המדינה ערערה
רונן לוי |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
מחאה ילדי תימן חטופים
המחאה בעקבות פרשת ילדי תימן החטופים, יוני 2018 (למצולמים אין קשר לתביעה). צילום פלאש 90

שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, חננאל שרעבי נתן צו לפתיחת קבר וביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה בהתאם לחוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח והבלקן זאת לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשר משפחה. השופט סייג וקבע כי אם חפירת קברו של המנוח עלולה לפגוע בקברים סמוכים יש לפנות לבני המשפחה לקבלת אישורם.

הבקשה הוגשה על ידי אישה בנוגע לאחיה, אלמוני יליד שנולד ב-1952, אשר ועדת קדמי קבעה בשנת 1997 כי נפטר ביום ב-6 באפריל 1953 בבית החולים פינסטון והובא לקבורה ביום ב-7 באפריל 1953. במסגרת התובענה ביקשה האחות לבצע בדיקה גנטית לקשרי משפחה, לאור החשש המפורט בתביעה, לפיו המנוח לא קבור במקום עליו מצביעה חברת קדישא. לפני כשנתיים לאחר דיון במעמד הצדדים וגורמים נוספים נתן השופט ניר זיתוני החלטה, בהסכמת הצדדים והרב הראשי לישראל, אשר נציג מטעמו נכח בדיון ואף נשא דברים, על פתיחת קבר המנוח בבית העלמין.

המדינה ערערה על ההחלטה וטענה כי לא ניתן להבטיח כיום כי בקבר שמתחת למצבה הספציפית אכן קבור המנוח ששמו רשום על גבי המצבה, או שמא הוא קבור באחד הקברים הסמוכים לאותה חלקה. נוסף על כך, חברה קדישא העלו חשש כי בבית עלמין חלה תזוזה בפני הקרקע במהלך השנים, כך ששלדים ושרידים עשויים היו להיסחף אל צידי הקברים למרחק יחסית רב. "להערכת החברה קדישא, למציאת מנוח מסוים ברמת ודאות סבירה, יהיה צורך בפתיחת תשעה קברים לפחות – הקבר המסוים ועוד שמונה קברים המקיפים אותו מצדדיו. ייתכן כי המנוח נקבר בסמוך ולא באף אחד מתשעה הקברים האמורים", נכתב על ידי המדינה בערעור.

השופט שרעבי קיבל בחלקו את בקשת ערעור המדינה וקבע כי ככל שיתברר מבדיקה שתיערך מראש על-ידי הצדדים, כי חפירת קברו של המנוח עלולה לפגוע בקברים סמוכים, תיעשה פניה לקרובי משפחה של בעלי הקברים הסמוכים על-מנת ליידע אותם על כך ולקבל תשובתם, אולם ככל שיתברר מבדיקה שתיערך על-ידי הצדדים כי חפירת קברו של המנוח לא עלולה לפגוע בקברים סמוכים, כי אז אין צורך לשם תחילת החפירה לפנות לקרובי משפחה של מי מבעלי הקברים הסמוכים.

"לאחר פתיחת קברו של המנוח", כתב השופט שרעבי בהחלטתו, "וטרם החלת הוצאת הגופה, יבדקו מומחים האם באותה חלקת קבר קבור יותר מנפטר אחד, או שעלה ספק עם המנוח שלגביו הוגשה הבקשה קבור באותו קבר. רק במקרה כזה (יותר מנפטר אחד, או ספק לגבי קבורתו של המנוח באותו קבר), תתבצע פניה לבית-משפט קמא לקבלת הוראות".

השופט הוסיף: "בהקשר זה (יותר מנפטר אחד, או ספק לגבי קבורתו של המנוח באותו קבר), הרי בכל מקרה מעורב בהליך פתיחת הקבר לפי אחת מן ההחלטות קמא גם רופא מטעם המשיבה. לכן המשיבה תהיה מודעת לגבי אותו ספק, וכל השגה שתהיה לה (ככל שיהיה יותר מנפטר אחד או יתעורר ספק), תופנה לבית-משפט קמא".

_____________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט חננאל שרעבי

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות