תבעה את השכנה כי האשימה אותה ש"הניחה קרטונים בשטח הציבורי", האם מדובר הוצאת דיבה?

בית המשפט מבהיר כי לא כל דיון בקבוצת הוואטסאפ השכונתית או המשפחתית ייחשב כהוצאת לשון הרע. השופטת: "לא ניתן בשום דרך לראות את המסרון ככזה העלול להשפיל, לבזות או לפגוע"
מעיין לביא |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
obiter - אוביטר | איתור עורך דין בישראל
"לא הוצגה כעבריינית"

תביעות לשון הרע, בשל דיונים בקבוצות ווטסאפ ביתיות ושכונתיות, הפכו כבר מזמן לדבר שבשגרה, אבל לא כל דבר יכול להפוך לתביעת לשון הרע. שופטת בית משפט השלום בירושלים, חוי טוקר, דחתה על הסף תביעה שהגישה אישה שעברה לגור עם בן זוגה בדירה חדשה ולטענתה, אחת השכנות הוציאה את דיבתה בקבוצת הוואטסאפ. לדבריה, השכנה טענה כי הניחה "קרטונים בשטח ציבורי", אולם בית המשפט דחה כי מדובר בלשון הרע.

לפני כשנתיים התובעת עברה להתגורר במתחם בירושלים וקופסאות הקרטון שבהן נארזו חפציהם של התובעת ובן זוגה, הונחו על המדרכה, והנתבעת פרסמה בקבוצת הוואטס-אפ של דיירי המתחם מסרון בזה הלשון: "דיירת נכנסה לגור ואת כל הקרטונים והלכלוך השאירה על המדרכה בכניסה לחניה… אם מישהיא מכירה אותה בבקשה להודיע לה שתבוא לפנות את האשפה", למסרון זה צירפה הנתבעת 2 תמונות: תמונה אחת של הקרטונים פזורים ותמונה שניה של המדבקה שעל גבי אחד הקרטונים עם פרטי התובעת, ביניהם, שם, מספר טלפון, כתובת, תאריך ההובלה בצירוף שעת התחלה ושעת סיום.

כשעה לאחר משלוח המסרון, ככל הנראה לאחר שהנתבעת קיבלה את פרטי הקשר עם התובעת, פנתה הנתבעת לתובעת באופן אישי, בזו הלשון: "מזל טוב לרגל מעברך למשכנות האומה. לצערנו השארת את כל האריזות בכניסה לחניון שלנו. כך לא נוהגים. הייתם אמורים לפנות את כל האריזות. כרגע זה מהווה מטרד אסתטי ופוגע באיכות חיינו. התמונות הועברו לכל הדיירים בשכונה".

בין התובעת לנתבעת התפתח דין ודברים שהתובעת לא צירפה את מלוא ההתכתבות ובאחת ההודעות שכתבה הנתבעת נכתב: "אני ראיתי את הקרטונים ואני ביקשתי שיפנו אלייך לפנות את הקרטונים מאחר ואנחנו נתקלים בלא מעט מקרים של השלכת אשפה במרחב הציבורי ולכן ראיתי לנכון לבקש מאחד הדיירים שיפנה אליך. הובהר לי שחברת צוקים היא שהנחתה אותך ואם פגעתי בך אני מתנצלת לא זו הייתה כוונתי".

בתגובה השיבה לה התובעת כי "גרמה לה לנזק משמעותי מאד" וכי היא מצפה ל"הודעת התנצלות" בפורומים שבהם היא הכפישה את שמה וכך אכן עשתה הנתבעת.

השופטת טוקר קבעה כאמור בפסק הדין כי לא מדובר בלשון הרע ודחתה על הסף את התביעה. "מקובלת עלי טענת הנתבעת", כתבה השופטת בפסק הדין, "כי מקריאה אובייקטיבית של המסרון ברור שלא היה בו משום הצגת התובעת כעבריינית וכי לא ניתן בשום דרך לראות את המסרון ככזה העלול להשפיל, לבזות או לפגוע. מטרתו של המסרון היתה אחת והיא איתור התובעת, אשר באותה העת לא היתה חברה בקבוצת הוואטסאפ של המתחם, וזאת על-מנת שתפנה את הקרטונים. המסרון הינו אינפורמטיבי לחלוטין, ללא ייחוס תכונות כאלה ואחרות לתובעת. להיפך – מן המסרון ניתן דווקא להבין שהנתבעת אינה סבורה כי התובעת עבריינית, אלא כי הנתבעת מניחה שהתובעת תענה לפנייה שתיערך אליה לבוא ולפנות את הקרטונים".

השופטת התייחסה לטענת התובעת על הפרת חוק הגנת הפרטיות: "בנסיבות שבהן התובעת השליכה את הקרטונים לחדר האשפה עם המדבקה שעליה פרטיה, הרי שלמעשה היא הותירה את פרטיה ברשות הרבים, ולמצער – ברשות דיירי המתחם, ולכן אף אם הייתי סבורה שיש בפרסום כדי לפגוע בפרטיות, ולא היא, הרי שמדובר היה בפגיעה בפרטיות שאין בה ממש ושאינה מקנה זכות תביעה אזרחית, לפי סעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות". בית המשפט חייב את התובעת בהוצאות משפט בגובה 20 אלף שקל.

_______________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת חוי טוקר

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות