העובד אמר לקולגה "יא הומו" – האם מדובר בלשון הרע?

סניטר בבית חולים פרטי טען בתביעה כי חברו לעבודה הוציא דיבתו רעה כשייחס לו נטיות מיניות ודיבר אליו בגסות ליד עובדים נוספים. מה קבע בית המשפט?
נעמה כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
מצעד הגאווה בירושלים. המצולמים אינם קשורים לכתבה. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

שופט בית משפט השלום בתל אביב רונן אילן, דחה תביעה לשון הרע, אותה הגיש, סניטר במחלקת הצנתורים בבית חולים פרטי נגד חברה, אשר עובד שלה אמר לתובע דברים המתייחסים לנטייתו המינית של תוך שימוש בשפה גסה ורדודה. השופט אילן ציין "כי אין עוד לראות תיוגו של אדם על רקע נטייה מינית משום ביזוי או השפלה או כל חלופה אחרת של הגדרת לשון הרע". התובע חויב בהוצאות בסך 6,800 שקלים.

התובע, כאמור, עובד כסניטר במחלקת הצנתורים בבית חולים פרטי והנתבעת הינה חברה פרטית, העוסקת ביבוא ושיווק ציוד מתכלה לחדרי ניתוח במרכזים רפואיים שונים בישראל. לפני מספר שנים, נועד להתבצע ניתוח בביה"ח. הצוות הרפואי נערך לתחילת הניתוח. בין חברי הצוות הרפואי היה גם התובע.

במהלך ההתארגנות לקראת הניתוח, כך לפי התביעה, הגיע לחדר הניתוח גם עובד החברה שנתבעה ובינו לבין חבר נוסף בצוות הרפואי, התנהלה שיחה וזו כללה אפשרות לשתיית קפה בצוותא. תוך כדי שיחה זו, פנה התובע לעובד החברה והעיר הערה המותחת ביקורת על הכוונה שאיש הצוות הרפואי יוזמן לשתיית קפה על ידו. הערה זו הציתה ויכוח בין השניים וכך גם חיש מהר התלהטו הרוחות.

בין התובע לבין עובד החברה החלו חילופי דברים, ועובד החברה יצא את החדר ולאחר מכן חזר אליו, ובמהלך חילופי הדברים הטיח בתובע את הביטוי הבא: "יא הומו. יה מזדיין בתחת. אני אזיין אותך בתחת". נוכח התלהטות הרוחות והחשש לתגרה ממש, יצא עובד החברה את חדר הניתוח.

בעקבות חילופי דברים אלו, הוזמן התובע לשימוע בפני הנהלת ביה"ח, ואף פנה לנתבעת בתלונה על התנהגותו של העובד ומאחר והתייחסות החברה לא הניחה את דעתו הוא הגיש תביעת לשון הרע ועתר לחיוב בתשלום פיצויים, בעיקר על בסיס הטענה שאותם דברים שנאמרו מהווים הוצאת לשון הרע.

הנתבעת מצידה, לא הכחישה את עצם האמירה, אך טוענת שאין בדברים שאמר אותו עובד שלה ובנסיבות בהן נאמרו, כדי להשית חבות עליה, כמעבידה. עוד טוענת הנתבעת שממילא אין הדברים מהווים לשון הרע ואין הם מבססים כל עילה אחרת נגדה.

בסיכומו של דבר השופט אילן, קבע כי לא ניתן לראות בדברים שאמר העובד בסיס לביצוע עוולת הוצאת לשון הרע של הנתבעת עצמה, לאחר שלא הוכחו היסודות המאפשרים להטיל על הנתבעת, כמעביד, אחריות לביצוע עוולת הוצאת לשון הרע על ידי העובד שלה ובנסיבות בהן נאמרו הדברים.

עוד ציין השופט אילן כי די בקביעה הזאת כדי להביא לדחיית התביעה, נמצא גם שלא הוכח שהדברים שנאמרו הגיע לאזני מאן דהו זולת התובע, כך שלא התקיים יסוד הפרסום ההכרחי לביסוס תביעה להוצאת לשון הרע. "בתקופה זו ונוכח השינויים שעברה החברה בישראל", נכתב בפסק הדין, "אין עוד לראות תיוגו של אדם על רקע נטייה מינית משום ביזוי או השפלה או כל חלופה אחרת של הגדרת 'לשון הרע'. כך ככלל. ולכך אפשר שיהיו חריגים, אלא שבמקרה נשוא תביעה זו לא הוכחו כאלו חריגים".

השופט הוסיף: "לפיכך, האמירה המציגה את התובע כ-"הומו" איננה מהווה הוצאת לשון הרע. ורק להשלמת התמונה עוד נמצא שממילא הדברים שנאמרו לתובע נאמרו אגב ויכוח סוער, כחלק ממסכת של קללות וגידופים, אשר אף הם, ככלל, לא נתפסים כבסיס לתביעה בטענה להוצאת לשון הרע".
_________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט רונן אילן

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות