מה בין בית הדין הרבני לשרעי?

ליהודים יש את בית הדין הרבני, למוסלמים את בית השרעי, מה דומה ומה שונה בין השניים? על כך במאמר הבא
עו”ד מארי גטאס |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
בתי הדין הרבניים (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)

בנושא של דיני משפחה, ליהודים יש את בית הדין הרבני ואילו המוסלמים פונים לתשובות מבית הדין השרעי. האם מדובר במוסדות דומים? האם קיים שוני בהתייחסות של השניים לנושא המזונות או לנושא המשמורת?

ראשית נסביר בקצרה על שני המוסדות שמלווים את הדתות האלו: בית הדין הרבני ובין הדין השרעי. בית הדין הרבני הוא חלק ממערכת המשפט בישראל, הפוסק לפי ההלכה היהודית, ובנושא של נישואין וגירושין יש לו סמכויות שונות.

בית הדין השרעי, הוא הדין האישי שחל על מוסלמים בישראל והוא מתבסס על חוק המשפחה העותמאני לשנת 2017. במקום שיש צורך או השלמה בפסיקה, יפנו הדנים בו למקורות האיסלאם בכל הקשור לדיני השריעה מאסכולה זו.

מה בין בית הדין הרבני לשרעי?
עו”ד מארי גטאס

מזונות בין שני זרמים

לפי בית הדין השרעי, האדם מחויב במזונות עקב נישואין (בעל לאשתו) וקשרי דם (אב לבנו, בן לאביו וכדומה). בניגוד למעגלי החיוב במשפט העברי, בדין המוסלמי החיוב הוא ייחודי לאב ואין כל חובה על האם להשתתף עם האב בתשלום מזונות ילדים.

בניגוד לפסיקה ביהדות, חובת המזונות לפי הדין השרעי אינה מוגבלת לגיל מסוים והיא תלויה במבחן הנזקקות בלבד. כך, למשל, אב ימשיך לשלם מזונות עבור ילדיו עד שיגיעו לגיל שבו קטינים בגילם יכולים לעבוד ולהתפרנס. מקובל כי חובת האב היא עד לגיל 18, ובמידה והבן ממשיך ללמוד מעל גיל 18 ימשיך לזונו, עד לסיום לימודיו.

יחד עם זאת, במידה והבן בגיר, אך נזקק לסיוע בשל נכות המונעת ממנו לפרנס את עצמו, החובה לפרנסתו מוטלת על האב. הדבר שונה בעניינה של הבת. לפי הדין השרעי, על האב לשלם מזונות לבת הנזקקת עקב מצבה הכלכלי, ללא הגבלת גיל, בהיעדר כל רכוש או הכנסה, עד לנישואיה. במידה והבת התגרשה, חובה זו שבה אל אביה.

בבית הדין הרבני, חלוקת המזונות היא דומה ושונה גם יחד. מחד, הנטייה היא להטיל את האחריות למזונות הילדים על האב באופן בלעדי. אולם פסיקות של בית המשפט העליון מהשנים האחרונות מאפשרות חלוקת מזונות בצורה שוויונית יותר.

מי יחזיק בילדים?

לפי ההלכה המוסלמית, לאב יש סמכויות רחבות והוא האופטרופוס על ילדיו והוא האחראי על חינוכם. כדי לזכות בחדאנה (החזקת הילדים) על המחזיק להיות בגיר, שפוי, חופשי, כך שלא יוצר מצב שהילד “יילך אצלו לאיבוד”. אם מדובר באישה, היא תזכה בהחזקת הילדים אם לא תהיה נשואה לגבר זר. בנוסף, בן עד גיל שבע או בת עד גיל תשע יהיו בחזקת האם. אם הילדים נמצאים אצל האם באופן פיסי, קיימת לאב עדיין הזכות לפקח על גידול הילד, כלומר הוא עדיין נותר האפוטרופוס של ילדיו. לו הסמכות לקבוע בעניין רכושם ואף לגבי השאלה למי יינשאו.

גם בחוק הישראלי קיימת חזקת הגיל הרך, ולפיה על הילד להיות אצל אימו עד לגיל 6. לאחר גיל זה, החזקת הילדים תיבחן על פי עקרון טובת הילד.

סוגייה זו של משמורת, נמצאת בשינויים מתמידים, הן בבית הדין הרבני והן בזה המוסלמי בשנים האחרונות. זאת, לאור פסיקות שונות של בית המשפט העליון, והניסיון לעצב ולהתאים את החיים בכלל, ואת דיני המשפחה בפרט, לחיים המודרניים.

_______________________________________________

עו”ד מארי גטאס

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות