נכווה באורח קשה במהלך הכשרה לפסח, ופוצה בכ-2 מיליון שקלים

במפעל מזון היתה נהוגה שיטת הכשרה לפסח שלא נבדקה עם אחראי הבטיחות במפעל. עד שקרתה התאונה בעטיה נפגע מנהל קו הייצור, ורק אז שונו הנהלים. בית המשפט פסק לו פיצויים מעל מה שקיבל מהביטוח הלאומי
מעיין לביא |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה: הגעלת כלים לפסח. צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

למעלה מחצי מיליון שקלים פיצויים פסק שופט בית משפט השלום בתל אביב, שי מזרחי, לעובד במפעל שנפגע מכוויות בגופו. זאת בנוסף לכ-1.4 מיליון שקלים שקיבל מהביטוח הלאומי בשל פציעתו, לאחר שמומחי בית המשפט פסקו לו עשרות אחוזים של נכות צמיתה.

התובע, כבן 60 היום, היה בעת התאונה מנהל קו ייצור במפעל למזון ועסק בהכשרת המפעל לחג הפסח, כאשר נכווה קשות ממים רותחים שפרצו ממיכל שמולא בהם לצורך ההכשרה האמורה. מעדותו של התובע עלה כי הנוהג במפעל היה לשטוף את המיכלים במים לקראת חג הפסח. בבואו לפתוח את ברז המיכל, חדר אוויר המיכל בחזרה וגרם להתפרצות המים הרותחים מהמיכל על התובע.

לטענתו, מעולם לא קיבל הדרכה. לא הייתה זו הפעם הראשונה שהכשיר מיכלים לקראת הפסח, באותה שיטה. מעדותו של מפקח הבטיחות אשר העניק שירותי בטיחות למפעל, עולה כי לא ידע כלל על שיטת העבודה האמורה, ולאחר המקרה הורה על שינוי נהלי העבודה והתקנת ברז בטיחות במטרה למנוע הישנות המקרה. עוד התברר כי המיכל האמור לא היה מיועד למים רותחים, כי אם לקליטת החזרות של שמן בייצור השוטף.

בעקבות התאונה, נכווה התובע בחלק בלתי מבוטל מגופו, ואושפז לצרכי טיפול ושיקום למשך כחודש. כירורג פלסטי מומחה מטעם התובע קבע כי נותרה לו בגין התאונה 28% נכות לצמיתות. נוירולוגית קבעה כי בגין התאונה נותרו בתובע 28% נכות לצמיתות, ופסיכיאטר קבע כי בגין התאונה נותרו בתובע 25% נכות, בגין תסמונת דחק בתר חבלתית.

התובע חזר למקום עבודתו בשרות הנתבעת אם כי בתנאי עבודה שונים, כאשר יום עבודתו מתחיל בשש בבוקר ומסתיים בשעה אחת בצהריים לערך, והוא מדריך את אחראי המשמרת ונמנע משהייה במקומות חמים. בסמוך לאחר התאונה, וככל שמצבו השתפר, נתבקש גם להגיע למפעל ולעזור בהדרכת העובדים ולפתור תקלות. בכל הנוגע לחייו מחוץ לעבודה, הסביר התובע באריכות את הצורך בשהייה במקומות ממוזגים, את הקושי בתפקוד היומיומי נוכח כוויותיו, מצבו הנוירולוגי והנפשי, ואת הצורך בנטילת תרופות הגורמות לו לערפול חושים.

השופט מזרחי קבע, לבסוף, כי אחריותו של המפעל לנזקיו של התובע ברורה וכאמור פסק לו כחצי מיליון שקלים נוספים כפיצוי, מעל הסכום ששולם על ידי הביטוח הלאומי. "התובע היה הגורם הבכיר בשטח לעת המקרה, ואליו נלוו מנהלי ייצור ומשגיח הכשרות. אלא שמעדותו של התובע ומפקח הבטיחות, עולה כי שיטת העבודה הפסולה שתוארה לעיל הייתה מנת חלקו של המפעל עוד קודם תחילת העבודה של השניים בשרותו", כתב השופט מזרחי, והוסיף: "התובע נכנס הלכה למעשה לשגרת עבודה ואילו מפקח הבטיחות, כלל לא ידע על שגרת עבודה זו קודם אירוע התאונה. אשר על כן, גם המליץ על התקנת הברז והדרכת העובדים. מצדה של הנתבעת לא הובא איש לסתירת העדויות שנשמעו, ועל כן אני מקבל את גרסתו של התובע ושל מפקח הבטיחות למהלך הדברים במפעל", כתב השופט בהחלטתו.
________________________

לצפיה ודירוג כבוד השופט שי מזרחי

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות