האשה טענה ששכניה חוסמים לה את האוויר, השופט ציטט את לאה גולדברג

בית משפט דחה תביעה של אישה ששטענה שסוכך נגד שמש של שכניה חסם לה את האויר וגרם לה למטרד
דנה לווינסקי |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
מתוך עטיפת הספר "דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג, בהוצאת ספריית פועלים

סוכך נגד אור השמש, שהורכב במרפסת דירה ברמת השרון, גרם לאחת השכנות מטרד ועוגמת נפש לטענתה, מאחר וחסם לה את המרחב האוורירי הפתוח. השכנה הגישה נגד בעלי הדירה תביעה בסך 100 אלף שקלים. שופט בית המשפט בתל אביב, נמרוד אשכול, דחה את התביעה לאחר שקבע שלא היה צורך לבקש היתר בניה והוא לא מהווה: "הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר, או להנאה סבירה מהם". כן הורה לה השופט לשלם שכר טרחה והוצאות בסך 14,000 שקלים.

על פי התביעה המקורית, שעיקרה היה הפרת חובה חקוקה, מטרד והפרת הסכם, כאשר הסעד המבוקש הוא צו למניעה וכן תביעה כספית על סך 15,000 שקלים, שכניה הקימו במרפסתם שבחזית הבניין מסך גלילה בגובה של כ -2.7 מ' וברוחב של כ – 6.5 מ', ובסך הכל בשטח כולל של 17 מ"ר. מסך זה, לטענת התובעת, אטם וחסם לתובעת "מרחב אוורירי ופתוח לנוף הנשקף למרפסת השמש שלה ופוגע בהנאתה בשהותה במרפסת". עוד הוסיפה התובעת שהמסך פגע בחזות הבניין וכן הנתבעים הפרו חובותיהם הקבועות בחוק.

בנושא זה היא פרטה כי הנתבעים בנו את המסך ללא היתר כדין, תוך יצירת מטרד וגרימת עוגמת נפש לתובעת אשר חסימת הנוף והמטרדים שיצרו הנתבעים מונעים ממנה הנאה מהשימוש בדירתה. כעבור זמן מה תיקנה את התביעה, והוסיפה גם עילות של הפרת חובה חקוקה, מטרד ליחיד, עוולה נזיקית ובנוסף הוגדל סכום התביעה ל-100,000 שקלים וזאת בגין רכיב 'עגמת הנפש'.

בכתב ההגנה טענו השכנים כי הסוכך שהותקן בדירתם, הוקם בהתאם לזכויותיהם הקנייניות ועל פי כל דין. מדובר בסוכך שמש שהותקן במרפסת הנמצאת בשטח דירת הנתבעים, ואינו חלק מהרכוש המשותף. הסוכך עשוי אריג, אינו אטום ונסגר רק בשעות בהן יש שמש, על פי צורך ושימוש. עוד הוסיפו הנתבעים כי הסוכך הוקם בהתאם להנחיות הוועדה המקומית לתכנון ובניה ברמת השרון, ואין בהתקנת הסוכך משום שינוי חזית הבניין.

כאמור, השופט אשכול דחה את התביעה, וקבע בין השאר כי יש לקחת בחשבון שהוועדה המקומית, האמונה על אכיפת החוק, לא פנתה לנתבעים בטענה כי הם מפירים את הוראות התקנות ופעלו בניגוד להיתר. יתרה מכך, הנתבעים הם שפנו לוועדה המקומית קודם להתקנת הוילון, ונאמר להם כי התקנה שכזו אינה טעונה היתר בניה. עוד הוסיף השופט אשכול באשר לטענת המטרד, כי הסוכך אינו מהווה: "הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם. ברי כי התובעת מעדיפה שמסך הגלילה יוסר אך אין לומר כי הוא מפריע לה, בוודאי לא הפרעה של ממש, לעשות שימוש במרפסת שלה וליהנות ממנה".

השופט סיכם: "מבלי לפגוע בזכויות הצדדים לכל דבר ועניין ובשים לב שמדובר בשכנים המתגוררים באותו בניין, יש לקוות שיחזרו לשרור יחסי שכנות טובים בין הצדדים, כמאמר המשוררת, לאה גולדברג, בספרה "דירה להשכיר": "כך בעמק יפה בין כרמים ושדות, עומד מגדל בן חמש קומות. ובמגדל גרים עד היום שכנים טובים חיי שלום".
_____________________________

לצפיה ודרוג כבוד השופט נמרוד אשכול

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות