פיצוי של 600 אלף שקלים לפועל בניין שנפל מגובה ונפצע

פועל הבניין נפצע בשנת 2006 לאחר שמנוף הרים ארגז שפגע בו, וכתוצאה מכך איבד את שיווי המשקל ונפל • את עיקר האחריות הטיל בית המשפט על החברה הקבלנית שבנתה במקום, ועוד אחריות מועטה לחברת כוח האדם
מערכת אוביטר |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
בניה פועל
אילוסטרציה shutterstock

נראה כי בשנה האחרונה חלה עלייה במספר מקרי נפילות מגובה באתרי בנייה, כאשר רק אתמול מצא את מותו פועל בניין שנפל לפיר אשפה באתר בנייה בבת-ים. מעניין לראות בימים אלה את פסק הדין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, שעוסק בדיוק בנושא הזה.
התביעה הוגשה על ידי פועל בניין, עובד זר מסין, שנפל מגובה ונחבל באתר בנייה בו עבד בשנת 2006. התובע היה בן 44 ביום התאונה וכיום הוא כבר בן 57. את התובע ייצג עו"ד טל פרדמן.
הנתבעות בתיק הן רסידו מאגרי אנוש, שהייתה המעבידה של הפועל, חברת מצלוואי ששימשה הקבלן הראשי, חברות הביטוח ומפעיל המנוף שפעל באתר והמעסיקה שלו.
לטענת התובע במהלך עבודתו לפתע וללא התראה וללא תיאום עמו, הרים המנוף ארגז שפגע בו וכתוצאה מכך איבד ששיווי משקל ונפל לרצפת האתר. כתוצאה מהנפילה נפגע בכל חלקי גופו.
לטענתו הנתבעות התרשלו בכך שהעסיקו אותו באתר לא בטיחותי, הנהיגו שיטות עבודה בלתי בטוחות בעבודה בגובה, לא סיפקו רתמת בטיחות, לא סיפקו הדריכו אותו ואת מפעיל המנוף לגבי שיטות העבודה הנכונות והבטוחות, ולא נקטו אמצעי זהירות שהיה בהם כדי למנוע את התאונה.
חברת 'רסידו' התנערה מאחריות וטענה כי מאחר והיא רק חברת השמת כוח אדם היא אמונה על הבטחת תנאים סוציאליים לעובדים ואינה מצופה להיכנס בנעלי "מבצע הבנייה".
'מצלוואי' הכחישו גם הם את אחריותם לתאונה וטענו כי לא נהגו ברשלנות. הם הוסיפו כי גרסת התובע, לפיה נפגע לאחר תום הטיפול בארגז, לא תואמת את דבריו בבית המשפט, לפיהם נפגע במהלך העבודה. בכך לטענתן יש להציבע כי האחריות לתאונה נעוצה בו בלבד.
מפעיל המנוף ומעסיקו טענו כי התנהלות המפעיל הייתה ללא רבב. לטענתם מדובר במנופאי מוסמך בעל הכשרה בתחום, וכי יש לייחס את האחריות לתאונה במלואה על הנתבעות האחרות שהיו אמונות על הבטיחות באתר.
השופט יובל גזית קבע כי האחראית העיקרית היא חברת מצלוואי, הקבלן שביצע את העבודות בשטח. לדעת השופט החברה לא עמדה בנטל לסתור את הראיות והטענות נגדה שהוכיחו כי בחברה נהוגות שיטות עבודה לא בטוחה. "אפילו הייתי נכון לקבל כי התובעת העניקה הדרכות בטיחות כלליות, הרי שהיה עליה להראות הוראות ספציפיות בנושא תיאום בין גורמים שעובדים ללא קשר עין ביניהם".
עוד הוסיף השופט כי היה מצופה מהחברה שתערוך תחקיר שייבחן את נסיבות האירוע, ולא להסתפק בהעברת העניין לבדיקת משרד העבודה כפי שנעשה. "עצם ההימנעות מלבצע בדיקה כאמור, מעלה את החשש שמא ביקשו הנתבעות להסתיר פגמים בהתנהלותן".
לגבי חברת כוח האדם, קבע השופט כי לא הוכח שהחברה מעורבת מעבר למקובל ביחסים בין קבלן לחברות כוח אדם, אך מנגד לא עשתה דבר על מנת לוודא כי עובדיה עובדים בסביבה בטוחה. אשר על כן העמיד השופט את אחריות החברה בשיעור של 10%.
לגבי המנופאי קבע השופט כי הוא אינו התרשל ולא הוכח כי ביצע פעולה אשר אסור היה לו לבצע ולכן התביעה נגדו נדחתה.
השופט הוסיף בסיום כי לתובע ישנו אשם תורם בשיעור של 10%, מכיוון שהגיע עם העובדים הנוספים לפני שעות הפעילות ולא הבחין כי שרוול בגדו נתפס בשרשרת, מה שהוביל למשיכתו ונפילתו.
בסיכום הדברים, ולאחר חישוב הנזקים, העמיד השופט את הפיצוי על סך של 637,200 ש"ח, שישולמו בחלקם בידי הביטוח הלאומי, שהצטרף כתובע בתיק.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות