האב ישלם לחוטפי בנו חצי מיליון ש"ח

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
נחטף באיומי אקדח. אילוסטרציה shutterstock
נחטף באיומי אקדח. אילוסטרציה shutterstock

בית משפט השלום בפתח תקווה דן לאחרונה בתביעה כנגד קבלן בניין, שחב לתובעים חצי מיליון ש”ח על כך שלא שילם להם על שירות אספקת פועלים.
בין הצדדים אין מחלוקת כי בשנת 2011, במשך שלושה חודשים, התובעים סיפקו לקבלן פועלים תושבי הרשות הפלסטינית, וכי הקבלן התחייב לשלם להם את שכר הפועלים בסך 45 ש”ח לשעה. בין הצדדים גם אין מחלוקת כי עקב אי תשלום שכר הפועלים, הצטבר החוב של הקבלן עד לסכום של חצי מיליון ש”ח, מאחר והם נאלצו לשלם לפועלים את שכרם.
הקבלן לא כפר בקיומו של החוב ובסכומו, אך טען כי הצדדים ערכו ‘סולחה’, ולכן הוא אינו צריך לשלם. כאן המקום לציין כי בעקבות אי הצלחתם בגביית החוב, השניים חטפו את בנו של הקבלן בשנת 2011 באיומי אקדח, הסיעו אותו לשטחי הרשות והחזיקו אותו בדירות מסתור, תוך שהם דורשים לקבל את תשלום החוב. לאחר שבוע הוחזר הילד לביתו, והתובעים נעצרו, הועמדו לדין ונדונו לשלוש שנות מאסר בפועל.
כעת, נדרש בית המשפט לשאלה האם הסכם הסולחה בין הצדדים תקף, ומהווה ויתור מצד התובעים על החוב של הקבלן כלפיהם. השופטת ניצה מיימון שעשוע קבעה כי ההסכם מנוסח בשפה כללית ו”גנרית”. כך נוסח ההסכם בתמצית: “עקב הסכסוך שפרץ בין שני הצדדים הנ”ל ולאחר התערבות אנשי הפיוס ולאחר הדיון בסכסוך, הסכסוך הסתיים והחילוקים ואי ההבנה ואי הסכמה שבין הצדדים כאילו לא היו, ונעשה פיוס וסליחה ושתו קפה. והפיוס הוכרז, על כן אנו אנשי הפיוס מבקשים מכל הגורמים המוסמכים לסגור תיק התביעה או כל תלונה מטעם כל צד נגד הצד השני מצידי הסכסוך”.
עוד ציינה השופטת כי הצדדים להסכם הם החטוף מצד אחד ואחד התובעים, כאשר הנתבע כלל אינו צד להסכם הסולחה וגם התובע השני אינו צד בהסכם. השופטת הוסיפה כי אין בהסכם התייחסות לתביעה או תלונה ספציפית אשר מהם הצדדים “חוזרים בהם”. בניגוד ללשון ההסכם, החטוף לא חזר בו מתלונתו וההליכים הפליליים נמשכו כסדרם. לכן לדעת השופטת הסכם הסולחה מנוסח בנוסח כוללני, “הלקוח מנוסח קבוע של הסכמי פיוס מסוג זה, מבלי שהיתה למי מהצדדים כוונה כי ההליכים הפליליים נגד התובעים יופסקו, או כי הנתבע יופטר מחובו המקורי כלפי התובעים בגין שכר הפועלים”.
לדעת השופטת ההסכם נועד רק למנוע מעשי נקמה והמשך אלימות הדדית בצל מעשה החטיפה, ולא לפטור את הקבלן מתשלום החוב, כאשר גם ההגיון מלמד כי לא הייתה להם כל סיבה לוותר על סכום גבוה של חצי מיליון ש”ח, כאשר במקביל הם גם מורשעים ומבצעים תקופות מאסר. “המסקנה ההגיונית היא כי חתימת ההסכם נועדה להרגעת הרוחות ולמניעת התלקחות מעשי איבה ונקמה נוספים, ולא מעבר לכך”, סיכמה השופטת ופסקה כי על הקבלן לשלם לתובעים את החוב, בתוספת שכר טרחה והוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים.
לפסק הדין המלא לחצו כאן

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות