תביעת שתי אחיות על "לידה בעוולה" נדחתה

נדחתה תביעת שתי אחיות שסובלות מפיגור: "לא ניתן היה לאבחן את מחלתן טרם הלידה"
נעמה כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
משפחת אומנה זמנית
תינוק אחרי לידה, אילוסטרציה. צילום: פלאש 90

שופטת בית משפט המחוזי מרכז, עירית כהן, דחתה את תביעתן של שתי אחיות, הסובלות מפיגור התפתחותי ופסיכומוטורי כתוצאה ממחלה מולדת, נגד שירותי בריאות כללית. לאחר שקבעה, בין השאר, שלא ניתן היה לאבחן את מחלתן טרם הלידה, ופסקה לשתי האחיות לשלם הוצאות לכל אחת מהנתבעות.

על פי התביעה, הורי התובעות הם בני דודים מדרגה ראשונה, כאשר אחיינים של ההורים נולדו עם מחלה גנטית. לטענת התובעות, רופאי כללית ורופאי הדסה התרשלו ולא מנעו את הולדתן. לאחר הגשת סיכומי האחיות וסיכומי שירותי בריאות כללית. הגיעה אחת האחיות והדסה להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, לפיו תשלם הדסה לאחת האחיות לפנים משורת הדין ומבלי להודות בטענה מטענות התביעה, סכום כולל של 300,000 שקלים, לסילוק מלא וסופי של כל התביעות נגד הדסה.

לטענת האחיות, רופאי קופת החולים כללית התרשלו בכך שלא הפנו את ההורים ולא יידעו אותם באפשרות לפנות לייעוץ גנטי, שהיה מסביר להם את הסיכון המוגבר ללדת ילד פגוע עוד לפני ההריונות. הם לא ניהלו את ההריונות במרפאה להיריון בסיכון גבוה, התעלמו מממצאים פתולוגיים במהלך ההריונות ולא ביצעו בדיקות חיוניות, שהיו מגלות או מחשידות לאי תקינות העוברים. בדיקות כגוןסקירת מערכות מורחבת, כולל המוח, אולטרסאונד מכוון מוח, מעקב גדילה של איברי העובר ומעקב גדילה של הראש לאורך כל ההיריון.

עוד טענו האחיות בתביעה כי הדסה התרשלה ולא מנעה את הולדתן בכך שלא הפנתה את ההורים לייעוץ גנטי, לאחר קבלת השאלונים שמולאו לקראת בדיקת התבחין המשולש. הדסה גם לא הפנתה את ההורים למרפאה להיריון בסיכון גבוה, לא הנחתה את רופאי כללית לבצע מעקב היריון קפדני כולל סקירות מערכות מורחבות, אולטרסאונד מכוון מוח ומעקב גדילה של איברי הגוף והמוח לאורך כל ההיריון. הנתבעות התרשלו בכך שהתעלמו מאי תקינות של איברי העובר החל משבוע 10. שתיהן אחראיות לכך שקיים חסר מהותי בבדיקות וברשומות.

בתשובה לטענה כי התסמונת לא ידועה, ולא ניתן לזהותה או לאבחן אותה במהלך ההיריון, טענו האחיות כי הדבר רק מחמיר את רשלנות הנתבעות, שכן זהו מידע חשוב שההורים צריכים היו לדעת כדי לקבל החלטה מושכלת אם להיכנס להיריון או אם להפסיקו בתחילתו, עוד בטרם יתברר אם יש גורמי סיכון נוספים.

מנגד, טענו הנתבעות כי בכל הנוגע להיריון עם אחת האחיות, לא הייתה חובה להפנות את בני הזוג לייעוץ גנטי רק מהטעם שההורים בני דודים מדרגה ראשונה. ההורים לא היו מודעים לבעיות גנטיות במשפחה במהלך ההיריון אשר בסופו נולדה אותה אחות. "גם אם היו ההורים מופנים לייעוץ גנטי, לא ניתן היה לאבחן את התסמונת הגנטית שממנה סובלת תובעת 1, לא היה ממצא המאפשר התלבטות או דיון בהפסקת היריון והתנהלות ההורים לאורך כל ההריונות מעידה על כך שהם לא היו מפסיקים את ההיריון בכל מקרה", סיכמו הנתבעים באשר לאחות הראשונה.

בכל הנוגע להיריון עם האחות השניה נטען כי המעקב ההריוני עמד בכל סטנדרט רפואי סביר, איכות הייעוץ הגנטי שקיבלו בני הזוג עמד בכל סטנדרט רפואי סביר או נדרש, ההורים היו מודעים למשמעויות ולמסקנות של הייעוץ הגנטי והחליטו להמשיך ולהביא ילדים לעולם חרף סיכון משמעותי שהגיע ל-33%. ההורים היו מודעים לאפשרות להפסיק את ההיריון, וזו הייתה הסיבה המרכזית לכך שהם ביקשו לבצע מעקב גנטי ובחרו שלא להפסיק את ההיריון על בסיס סיכון של 25%.

השופטת כהן קיבלה לבסוף את עמדת שירותי הרפואה, וקבעה כי בין השאר הבעיה התפקודית של התובעות החלה להתגלות רק בחלוף מספר חודשים מהלידה, לא ניתן היה לאבחן את מחלת התובעות טרם הלידה, האם לא ידעה על בעיות גנטיות במשפחה בזמן ההיריון עם האחות הראשונה לכן לא היה מקום לנהל את מעקב ההיריון עם אותה אחות במרפאה להיריון בסיכון גבוה ולא היה מקום להפנות את ההורים לייעוץ גנטי במהלך ההיריון עם אותה אחות. "גם אם היו ההורים מופנים לייעוץ גנטי, הדבר לא היה מסייע באבחון מחלת תובעת 1 שכן לא ניתן היה לאבחן את מחלתה טרם הלידה… הנתונים שהיו ידועים במהלך ההיריון שבסופו נולדה תובעת 1 לא הצדיקו הפנייה לוועדה להפסקת היריון", כתבה השופטת בהחלטתה.

באשר לאחות השנייה, השופטת כהן ציינה כי לאחר הלידה של תובעת 1 הופנו ההורים לייעוץ גנטי. שם הוסבר להורים שקיים סיכון של 25% שייוולד ילד פגוע וההורים היו מודעים לסיכון לפני שהאם נכנסה להיריון עם האחות השניה.

"אם האם הייתה פונה לוועדה להפסקת היריון לפני שלב החיות ומבקשת להפסיק את ההיריון אשר בסופו נולדה תובעת 2, לנוכח סיכון של 25% להישנות מחלתה של תובעת 1, בקשתה הייתה מאושרת", כתבה השופטת כהן, והוסיפה: "בנסיבות המיוחדות של המקרה, כאשר האם נכנסה להיריון עם תובעת 2 לאחר ההסברים המפורטים שהיא קיבלה וכשהיא יודעת שקיים סיכון של 25% להישנות מחלתה של תובעת 1, לא היה מקום להציג לפניה את האפשרות להפסיק היריון זה. התנהלות ההורים תומכת בכך שהם לא היו מפסיקים את ההיריון עם תובעת 2 גם אם הייתה מוצגת לפניהם האפשרות לעשות כן".

 

לבחינת סיכויי תביעת הביטוח שלך יש למלא השאלון

שלב 1 מתוך 6

  • חברות הביטוח נוטות לסרב כמעט באופן אוטומטי לתביעות המוגשות נגדן, עם זאת לא תמיד הדחייה היא מוצדקת או נכונה, על מנת לבחון את סיכויי התביעה שלך נגד חברת הביטוח נבקש מענה למספר שאלות.

    מתחילים?

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות