מס הכנסה הטיל עיקול מיותר – וישלם פיצוי של אלפי שקלים

אזרח, שחשבון הבנק שלו עוקל בטעות על ידי מס הכנסה, יקבל פיצוי לאחר שהמחאות חזרו מהחשבון ושמו הטוב נפגע בעיני פקידי הבנק שלו
אייל חן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עיקול שהוטל על חשבון בנק של אזרח על ידי מס הכנסה, הוביל להחזרת שתי המחאות. הלקוח תבע את מס הכנסה בבית משפט השלום בצפת בגין לשון הרע, אותו עיקול מיותר ושליחת ההודעות לכתובת לא נכונה. השופטת, עירית היומן מרדכי, פסקה פיצויים בסך אלפי שקלים.

על פי התביעה, בתקופה הרלוונטית עבד האזרח כשכיר במפעל הייטק, עם ותק עבודה של 17 שנים ושם טוב למהדרין שנבנה במשך שנים. לפני מספר שנים, בנסיבות שאינן ברורות, הוטל על זכויותיו של התובע בחשבונותיו הפרטיים בשני בנקים עיקול בסך 5,500 שקלים על ידי מס הכנסה. מספר ימים לאחר מכן הוטל בנוסף לעיקול גם עיצום כספי שכלל חיוב נוסף בסך 1,500 שקלים, ובסך הכל 7,000 שקלים.

הטלת העיקולים הללו גרמה להחזרת שיקים והוראות קבע בחשבונו של התובע. הוא פנה למס הכנסה וקיבל העתק מדרישת התשלום שכביכול נשלחה אליו, אבל לכתובת כללית ולא לכתובת המדוייקת והמעודכנת במרשם האוכלוסין במשרד הפנים. לאחר מכן נשלח התובע לפקיד הגביה, העמידו על הטענות והסביר כי אף דרישה לא נשלחה לכתובת הנתונה לעיל. כמו כן הסביר כי אין למעשה הצדקה לעיקול המוטל, מאחר והתובע לא היה בעל עסק כלשהו בתקופה הרלוונטית.

טענותיו של התובע התקבלו, וכשלושה שבועות לאחר הטלת העיקולים סווג תיקו כבלתי פעיל וכל העיקולים הוסרו. לטענת התובע הוא נאלץ לסור למשרדי מס ההכנסה פעמיים כדי לבטל את הסיוט שנגרם לו ללא הצדקה. מתוך כתב התביעה: "האמור לעיל מוכיח כי לתובע נגרם נזק לאחר החזרת שני שיקים והוראת קבע אחת, דבר שגרם לו לבושה, במיוחד כשמדובר בסכומים קטנים".

מנגד, טענו במס הכנסה כי העיקולים בוטלו לא כתוצאה ממשלוח ההודעה עליהם לכתובת הלא נכונה, אלא כתוצאה מביטול החובה של התובע להגשת דוחות שנתיים, וזאת לאחר שהחוליה המרכזית שוכנעה שהתובע היה שכיר בשנים הרלוונטיות. עוד טענו במס הכנסה כי התובע היה מודע לכך שתיקו במס הכנסה עודו פעיל, ומשכך היה מחויב בהגשת דוחות שנתיים. כראיה לכך צויין כי התובע הגיש את דוחות שנת 2013-2014 בזמן.

השופטת, עיריה היומן מרדכי, פסקה לבסוף פיצויים לתובע בסך 5,000 שקלים בצירוף אגרות בית משפט בסך 1,253 שקלים, ושכר טרחת עורך דין בסך 1,800 שקלים. בהחלטתה כתבה השופטת כי "מעיון בכל ההודעות שנשלחו לתובע על עיצום כספי, עולה כי ההודעות נשלחו לכתובת כללית, כאשר לא צוין מספר תיבת הדואר המעודכן של התובע. גם הדוור שהתייצב לדיון העיד כי אם התקבל דבר דואר בלי תיבת דואר הוא מחזיר אותו". עוד הוסיפה השופטת: "לאור כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי ההודעות על עיצומים לא נשלחו כדין לתובע בטרם הוטלו העיקולים, וכי בהטלת העיקולים על חשבונות הבנק של התובע, הפרו הנתבעים את הוראות חוק איסור לשון הרע… לא הוכח בשום אמצעי כי הפרסום הגיע לצדדים שלישיים נוספים זולת עובדי הבנק".

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות