הנקמה המוסדית של בית המשפט העליון בבתי הדין הרבניים

לאחרונה בית המשפט העליון הקים לתחייה הלכה משפטית ישנה-נושנה, המכונה "הלכת שרגאי". לדברי השופטים, הלכה זו מעולם לא בוטלה, אף שלמעשה נהגו במערכת המשפטית להתעלם ממנה באדיקות, זה שנים רבות. הלכת שרגאי קובעת כי לבתי הדין הרבניים קיימת סמכות לדון בענייני מזונות ילדים, רק בהסכמת שני ההורים המבקשים להתגרש.
עו"ד ארתור שני |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
בתי הדין הרבניים (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)

בית המשפט העליון נדרש לסוגיה זו מחדש, בעקבות ערעור על פסק דינו של השופט שאול שוחט מבית המשפט המחוזי בתל אביב. פסק הדין שניתן מבטא מהלך של פעולת תגמול כלפי בתי הדין הרבניים, בגין אי צייתנותם לפסיקת העליון בנושא חיוב במזונות ילדים לאחר גיל 6.

פסק דין זה הוא חוליה אחת בשרשרת ארוכה של ניסיונות מצד מערכת בתי המשפט האזרחית לצמצם את סמכויות בתי הדין הרבניים, ובייחוד בתחום דיני המשפחה והגירושים – שבו בתי הדין הרבניים סובלים ממילא ממוניטין גרוע – ולעיתים שלא בצדק.

כאמור, אף שזה שנים רבות הלכת שרגאי נזנחה בהסכמה שבשתיקה, לפתע היא קורמת עור וגידים. פסק דין זה – נקרא לו "שרגאי 2" – הוא ריאקציה מוסדית של מערכת בתי המשפט האזרחית כנגד חוסר הצייתנות של בתי הדין הרבניים לבית המשפט העליון. וזאת מדוע?

לפני כשלוש שנים בית המשפט העליון הוציא הלכה ברוח הדין ההלכתי, שלפיה נקבע כי החובה המוטלת על האב להזין את ילדיו היא רק עד עבור קטינים שטרם מלאו להם 6 שנים. לאחר גיל זה, יש לחלק את הנטל בין שני ההורים, בהתאם לפערי כושר ההשתכרות ביניהם, ההשתכרות בפועל וזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מהם. אולם, בשלוש השנים האחרונות, ההלכה החדשה לא מתקבלת על בתי הדין הרבניים, אשר לכאורה ממשיכים להתעקש שאינם כפופים לבית המשפט העליון, ובייחוד בעניינים מעין אלה, שהם בעלי זיקה לדין ההלכתי. כמו כן, בעוד שבבתי המשפט לענייני משפחה משתדלים לטפל בבקשות הקשורות להקטנת חיוב דמי מזונות קטינים – בהתאם להלכה משפטית בנושא – הרי בבתי הדין הרבניים בוחרים להתעלם מכך, בטענה כי הלכות בית המשפט העליון אינן נקבעות לפי דין תורה, ועל כן לכאורה אינן חלות עליהם.

בפסק הדין החדש, המערכת האזרחית מבטאת את עליונותה על זו הרבנית, באומרה לה: "אם אינך מקיימת את פסיקותינו בין כותלייך – אזי נפסוק כי אין לך סמכות כלל".

יהיה ראוי כי בית המשפט העליון ילך צעד נוסף לקראת הסדרה נוספת של דיני המשפחה והגירושים בישראל. אם בתי הדין הרבניים אינם יכולים לדון במזונות ילדים – יש לקבוע גזירה שווה גם בעניין משמורת הילדים, וזאת משני טעמים:

ראשית, יש קשר בין המשמורת וזמני השהות לגובה החיוב במזונות. על כן, לא יהיה נכון ויעיל שערכאה אחת תדון בגובה המזונות, ואילו ערכאה אחרת תדון במשמורת הילדים ובזמני השהות.

שנית, מרוץ הסמכויות בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה מחריף את הקונפליקט בין המתגרשים. משכך, יש לצמצם עד כמה שניתן את הסמכויות המקבילות – הן לבתי הדין הרבניים והן לבתי המשפט לענייני משפחה, באופן שבו רק הגירושים עצמם והסוגיות הקשורות להם באופן ישיר יידונו בבית הדין הרבני, וכל יתר הנושאים – ובייחוד מזונות ילדים ומשמורת ילדים – יידונו אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה.

 

הנקמה המוסדית של בית המשפט העליון בבתי הדין הרבניים
עו"ד ארתור שני

 

עו"ד ארתור שני עוסק בתחום המשפחה והירושה מאז שנת 2009. הוא בעל תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M), בדיני משפחה – גישור ויישוב סכסוכים משפחתיים או משפטיים במשפחה, מטעם אוניברסיטת בר-אילן ותואר כפול במשפטים (LL.B) ובממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה (B.A) מטעם המרכז הבינתחומי שבהרצליה. מחקריו האקדמיים עוסקים בתחום הקניית הורות ושלילתה.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות